|
פרפר בתוך אגרוף
 
מעולם לא ידעה לדבר על עצמה,
אולי מכיוון שמעולם לא היה לה מה לספר...
היא אוהבת את הירח ושמה הוא אנג'י.
זה הכל.
"בים הגלים לא שקטים ויש סיכוי לטביעה"
יש דגל שחור צריך לחזור חזרה.
|
מבקש לפגוע בול בפח
צעדה למרגלות הגיהנום
|
"תלכי או תשארי?", שאלת אותי ופנית אליי
|
ומיהו האיש שבגללו אני יושבת באוטובוס,
כותבת לו שיר.
|
כל הכבשים השחורות, רצות אחרי העדר
|
כשהשמיכה הזו מסתירה אותי מן השחור
|
כשתיפול הפצצה על העיר,
אהבה תיתלש מידיים תותבות
גזע העץ יהפוך לבלוי
|
הנה שיר אני כותבת לאחר חודשי ייאוש
ועוברת בין שבילים של תופת נטולי מימוש
אלוקים, חזקני, שלא אפול מכלות כוחי
איך אחרי כל הקוצים, האיש ההוא זוכר אותי?
|
למי אומר, "יהיה טוב"- כמו סבתא זקנה
שאותה הכל מדאיג כי אתה בצבא
|
עד מתי אמשיך להיות כך בסתר?
רוצה לברוח, נגד העדר
|
אוח, יש לך אקדח פרטי. התשתמש בו בשבילי?
מטייל בתוכי, שני עורות מתחככים
עוד דקה לגניחה, בוא נעשה אהבה
|
והיו רגעים שצבעתי את השמש בשחור
לו רק היית יודע כמה קרוב אליי המוות.
|
|
|
כל מה
שסלוגניסטים
מחפשים זה
זיון!
פרובוקטור. |
|
