|
"אתה לא יכול לשמור את כל הקלפים לעצמך", עכשיו הוא כבר ממש
צעק, "מי שאוהב תמיד פגיע, הוא חייב להיות".
|
רק שתיקות מכבידות. ובאמת, מה כבר יש להגיד. רק שנינו לבד בחדר
האפור הזה, ובכל זאת אינטימיות לא יכולה להיווצר כאן. אם הייתי
יכול, הייתי שורט את הקירות בצריחותיי או שהייתי יורד על ברכיי
ובוכה את עצמי למוות, אבל שום רגש לא מוצא את דרכו לתוך החדר
הזה.
|
ההיסטוריה ממש נוזלת לי מבין האצבעות
עוד מעט ומרפקי המקופלים אלי
לא יוכלו להכילני
|
"אי נבר מנט טו קוז יו אני סורו אי נבר מנט טו קוז יו אני
פיין
פרפל ריין פרפל ריין"
|
אני רוצה הרבה פינות של קיר
שיהיו תקועות לי חזק בעורף
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תנו לי ב'
תנו לי מ'
תנו לי ה'
(תנו לי רווח?)
תנו לי ח'
תנו לי ד'
תנו לי ש'
תנו לי ה'
ומה יצא?
"בואנה שמעתי
הבועז רימר הזה,
כלי עולם"
יותר חזק!!
זאטוטה
פסיכודלית מרימה
את המורל בבמה
חדשה. |
|
