|
ב1988, קיוויתי שאני אשפיע על העולם יום אחד.
18 שנה אח"כ, אני מבין שזה לא יקרה..
אבל לפחות אני אכתוב פה שטויות.
--
הגיוס הזה הוציא לי את המוזה.
שתחזור כבר.
--
דף תמונות
http://pic.wwbox.org
לכאן הפסקתי להעלות תמונות.
להפך, עכשיו אני מוחק.
'אני לא אוהב דברים שאני לא יכול לשלוט עליהם.
זה לא כאילו שאני חייב לשלוט על הכל,
אני פשוט לא אוהב להישאר חסר אונים'
|
התעוררתי בבוקר של אותו יום בכבדות.
"דניאל, קום, יש לי עוד דברים לעשות היום."
אבא שלי בא איתי ללשכת הגיוס, לשיחה עם הקב"ן.
|
היא יושבת בחדר
ובוכה
כי היא ריקה מתוכן
והחיים שלה מתים
|
Death with no blood
Life with no joy
|
אולי יום אחד אני אהיה מאושר
אבל כרגע זה נראה לי די רחוק
כשאני אשלים איתי, יהיה נהדר
|
והכל כבה
ואני כבר מיואש
המילים לא יוצאות
והפה כבר מיובש
אני...
רק רציתי ל-
לא.
|
בבית החדש שלי
הכל יהיה חביב
תהיה גינה, חצר גדולה,
עם דשא מסביב
|
הנה גל
הוא גבוה ונאה
הוא חזק ובלתי מנוצח.
|
התמונה שלך
שבראש שלי
כבר מטושטשת
|
לא יכולתי לסבול את זה.
את הבדידות, הניכור ותחושת השנאה שאנשים שידרו לי כל הזמן.
|
לאן נעלמת פתאום?
חיפשתי אותך...
חיפשתי אותך 18 שנה...
איפה היית כל החיים שלי?
|
שם לא צריך למות כדי לזכות בקצת עיניים
מרחמות עליי מלמטה
לא יודעות שהן יותר גרוע
|
הסתיו הגיע
ועולה בי חיוך.
/
סתיו הגיעה
ועולה בי חיוך.
|
השמש
מאירה לי בחוזקה על הפנים
בשלהי נובמבר
זה שורף וזה נעים
ואולי
אם אתמסר אל הכאב, יהיה לי טוב
|
אחרי כל כך הרבה זמן
זה לא אמור לכאוב יותר
|
"היא תכף תשוב"
לעצמי ממלמל
|
אנחנו צריכים לדבר
זה לא נגמר טוב בינינו
וזה כואב, כל פעם מחדש
|
ילדה קטנה
וילד קט
פוסעים ביער
אט לאט
|
לקום
להתעורר לעוד יום אפור
לברך לשלום את האויר שחונק אותי.
לבהות בתיעוב באור שחודר לחדרי.
|
|
|
נורא קל להיות
בקורתי
נורא קשה להיות
יצירתי
רב חובל מופנם |
|
