|
קוראים לה ענת, והיא נולדה על פסגת הכרמל ביום קיץ
חם בשנת 1988. היא לא רוצה להרחיב יותר מדי על עצמה,
ויש לה רק משפט אחד לומר: "לא הורסים אושר חכם בשביל
גחמה טפשית!"
אחרי שהיא תגיד אותו היא תחייך, תפרוץ בצחוק ואם
הצחוק ימשך מספיק זמן- צחוקה יהפך לציוץ. אם תעצבנו
אותה היא תתעצבן ותהיה, אולי, קצת מרושעת- אבל בדרך
כלל היא ילדה טובה וחביבה שלא עושה בעיות. נשבעת.
באוקטובר 2008 השתחררתי, עברתי לירושלים והתחלתי
ללמוד (הכל נעשה תוך עשרים יום, פחות או יותר).
מסיבה כלשהי המוזה מבוששת לבוא, אבל לאחרונה נראה לי
שהיא אוטוטו מגיעה...צפו פגיעה.
"אתה עדיין בקשר איתה?" שאלתי. "לא. אני גם לא חושב עליה כל כך
הרבה", והוא הביט בי במבט שפירשתי ככועס.
"הו... אני מצטערת. לא התכוונתי".
ניכר בו שהוא לא באמת מבין על מה אני מתנצלת.
|
אני יכולה לשבת פה בלי סוף
בלי שישימו לב שאני כאן
להקשיב בשקט, בראש מורכן -
|
וטעויות והחלטות שגויות
שמגיעות במבול
|
יש בבמה פגם אחד
פגם בולט ומרגיז ביותר
לכל יצירה שמעלים
חייבים לצרף איזה טיזר.
|
אדמונית ופורחת כמו הורד
אך כמוהו גם יש לי קוצים.
|
לאן נעלמה לה, מבין הסורגים
נעל אחת אדומה.
|
ואם זה נשמע לכם קצת ילדותי, או מטופש
שכבר קראתם את זה ואין פה שום דבר חדש
|
באמת שהייתי רוצה להתנתק
לכתוב בלעדיך, מנטיותי להתרחק
אבל בחיי, אני לא מצליחה
זה פשוט לא עובד כשאין שם אותך.
|
בלי ידיעה, מנסה וטועה
מחפשת, ושתי עיני גדושות להט
ובראשי העייף אני הוזה וקודחת
|
או סתם כי אני אובססיבית ומטומטמת
|
אף אחד לא שאל אותי אם אני רוצה
כמובן, אני הרי רק שביעיסטית פצפונת
|
אני לא יכולה להפסיק לנסות...
אז תתאמצי, כי זה לא עושה לך טוב!
|
הוא היה מעלי, גבוה כל כך
קטן וזוהר ויפה ועדין
|
אוהב כשאת מתעוררת
כשהעיניים נפתחות לאט לאט
|
לא רוצה חמוצות ולא מתוקות
לא חלב, לא לבן ולא אגוזים
|
לקראת הסיום רק רציתי לומר
משהו קטן שדוקר, לא מרפה
|
מטפלת בכל פצע ומכאוב
אף פעם לא מוותרת ולא מפסיקה
|
כעסתי, צעקתי, פגעתי בכוח
היה לי קשה לוותר ולסלוח
|
זה נכון. הייתי אחרת.
הייתי צריכה חופשה משירים.
|
מוחקת מיד כל דבר שנכתב
המוזה שלי נמחקת בידי השרב.
|
אני רוצה ענבים! שוב ושוב אני אומרת
|
ככה זה כשאת מחוננת
חצי כיתה לומדת פיזיקה מוגברת
|
כי כל שנייה איתה ביחד
וכל מבט וכל תנועה
|
שונאת כשאתה מדבר עם שגיאות,
שונאת את המילים שלך שפוגעות,
|
ואחרי שהלכה והפכה לשדה
יצר האל למען אדם את אשתו השנייה
|
הייתי רוצה עין ויד של צייר
כדי שאוכל להעביר לנייר
|
אתה לא מרשה לעצמך להתקלח עד הלילה (כי בלילה לא יורים), אתה
לא אוכל ארוחות שלמות שדורשות הכנה ארוכה,
|
אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
|
|
דו-מיניות
מכפילה את
הסיכויים להשיג
דייט בסופשבוע.
וודי אלן |
|
