|
anita
שממית
דקה ושקופה מלשון השירה
|
במדור השידוכים כתבת:
"אני אלמן שמח" -
גם כן שיטה למכור
|
הילד בוכה מעייפות.
המבוגר עייף מבכי.
|
בחגיגות ההילולה והיין בגורן,
נוריתי בצרור
לחיים.
|
העליתי אור אחר.
התפשטתי להסתכל
על מה שנשאר
|
אבי לא שב
משדה הקרב,
הוא מעולם
לא היה שם.
|
לפחות אחד מאתנו
ימות, אם יוחלט להפריד בינינו,
ואין לי בעיה עם זה
שימות הוא
קודם.
|
כאשר הלכת - הלכנו גם אנחנו.
כאשר התפוררת - התפזרנו בשטח
חמושים במצוות החיים
הטובים, האושר והעושר,
|
אני מחלצת מלים
מהריסות השתיקה
שנפלה עלי היום
|
הידיים שלי נדחקות בעבותות
אל המקום שממנו מולידים,
ולא יעזור לי שאצעק
"אימאל'ה", כי אני בעצמי.
|
או שתבוא או ש
אצעק "יבוא"
לשכנה בדלת ש
נשארה בלי טיפת
סוכר
|
אנשים
נהיים נקודות זזות על מפה,
כמו מכוניות שרואים ממטוס
בגובה של איזה שלושת אלפים רגל.
ואולי זה בכלל הפוך
|
איך הופכים לילות אחדים
לאריכות ימים?
מה אני, אלכימאי?
|
זו לא הפעם הראשונה
שיהיה עלי לאסוף מן הכניסה
את העלים שנשרו,
|
ובשפה שמעבר
לסף דלתי
בגוף שני
יחיד, אתה
מצלצל לי
זר,
|
כזאת שמעתי בקולה -
הה! אתה עורב,
כמו שאימא שלי
צרעה.
|
הדי התחנונים ממתינים
להיענות בנייד שלי
ואני מחריש.
|
ריקה ונושמת
גוויית ניילון
בשדה קוצים לנצח
|
"סרטלק" בהונגרית זה בעברית
|
ואלה היו נשימותיה
(אל מול נשימותיי)
האחרונות.
|
אני חוזרת אל החיק שלי
הריק, זרועה
בזרעים הלא נכונים
לאקלים.
|
לאחרונה הוא קנה אוטו.
גם לי יש, אבל אנחנו
מעדיפים בטלפון
שיחה אחת טובה
באמצע "עמוק באדמה"
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
הידעת:
אם אתה או את
הולכים לישון
בשתיים בלילה
ומכוונים את
השעון לשלוש
בצהריים...
אתם או אתן
תתעוררו אחרי
שעה
טמבל שמתעורר
תמיד אחרי שעה |
|
