|
and to yourself you sometimes say
"i never knew it was gonna be this way
why didnt they tell me the day i was born"
and you start gettin' chills and yer jumping from
sweat
and yer looking for somethin' you ain't quite
found yet"
LAST THOUGHTS ON WOODY GUTHRIE
(Words by Bob Dylan)
המראה בחדר האמבטיה כבר הייתה מלאה באדים המכסים אותה והפכה
לבלתי נראית.
בלתי נראית. כמה חשבתי על להפוך לכזאת.
הכול היה מתוכנן בדיוק. עד הפרט האחרון. להפוך לבלתי נראית.
|
ספרתי את הצעדים שלך כשפסעת לצידי בשדרה, אתה דיברת על משהו
ואני רק המשכתי לספור.
|
לטיפה וחיבוק חם
ממכר כסם
נשיקה רכה
חודרת לנשמה כרעידה
|
מאבדת את התמימות
נותר רק צל של זהות
השמיים מחליפים צבעם
והימים חולפים ללא טעם
|
מלמעלה העננים מצטופפים
מאיימים עוד לא מקיימים
|
גלים של תקווה
מכים כזעזוע
גוף עייף
שמחפש שקט
אולי מעט נחמה
|
זה כאב שאין דומה לו
שמפיל אותי לאדמה
וקושר אותי בשלשלאות של שנאה
|
רגעים ספורים
של שקט שמימי
|
יד אוחזת יד.
ברקע שיחה מתנגנת.
וביניהם חומה. חומה שקופה.
הכמיהה אליך מול מי שאתה באמת.
הסוד והחידה שהינך,
והתעלומה שהיא אני.
|
מה אם המילים לפתע יגמרו
ומה אם האנשים פתאום ישתתקו
יהפכו לזרים או יאבדו בדרכים
|
עייפתי מלחכות לך
לבי מאס
ואין חיבוק שמחמם אותי
ואין רגש שבוער בי
|
זיכרונות מהעבר מתערערים
אט אט נמחקים
על גבול השכחה
כשעוד דמעה מציפה
אני נותרת ריקה
|
רציתי שתחייך אליי
רק כדי שאוכל לא לחייך אלייך חזרה
רציתי שתחבק אותי
רק כדי שאוכל לחמוק מזרועותייך בהפגנה
|
תגיד לי מתי
אתה ואני אוהבים
בחלומות נסתרים
בסופם של רגעים אבודים
|
זה העולם דפוק, לא את, כך אמרת.
אבל בפנים ידעת, את הכי דפוקה שיש.
ניסית למלא את עצמך באשליות, מדליקה עוד סיגריה, מחכה שמשהו
יידלק אצלך. אבל העיניים כבויות. הלב שותק. הראש משתגע.
|
ישבנו באותו הלילה, כולם מסביב לשולחן. חלק ערים, חלק ערים
פחות
|
|
|
אם נפל לך
המחשב,
או שסתם בלב
כואב,
אתה רעב, צורב,
או מיבב?
אז מה?
תמיד יש
את במה |
|
