[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 84016578 84016578  
נאשי


אממ...אז מה אני ספר על עצמי?
קוראים לי ענת(הידועה בתור נאשי)

לאחרונה גיליתי שלכתוב עושה לי המון טוב אז...אני
פה...


תהנו...(:




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פעם היה ילד צעיר.הילד היה אומלל וסבל בחייו.אמנם מבחוץ היה
סביר,לא מאושר מדי ולא עצוב בצורה משונה,אך מבפנים היה דכאוני
ומרומר,והיו לו נטיות אובדניות.

יש לי נטיה להפסיק באמצע דברים שאני מתחילה.

ישבתי בסינמטק וחיכיתי להן שיבואו.
הן תמיד מאחרות! בטח נעצרו ליד איזה חתול מחייך... יש כאלה מדי
פעם פה באיזור...

אז,
00:02 בלילה. מחוץ לבית של השמוק.
אני והאקס שלה באוטו. מחכים שהוא יצא מהבית.
בנזונה! נראה לו שככה הוא ירצח אותה וזה יעבור לו בשקט?!
מנייאק!


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
"תגידי, יש לך חום? העיניים שלך מבריקות."
בטח שהוא שם לב, אלא מה...

ייסורים
כואב לי שאתה איתה למרות שאתה אוהב את ההיא
כואב לי שההיא זו לא אני

יש חיים
יש מוות.

יש אהבה
יש שנאה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
החיים הם כמו סוליטר.
אתה לא יודע איזה קלף יהיה הבא שיצא לך בחבילה.

למה אנשים מגרדים בראש כשהם חושבים? באמת שאני לא מבינה...
מה?הם חושבים עד כדי חזק שזה מגרד?

אהבה נכזבת
אם פגעתי בך אי פעם- תגיד לי.
ולא כי אני רוצה להתנצל, אלא כי זה יעשה לי טוב לדעת שהצלחתי
לגעת בך איכשהו.

כולם פה כל-כך מזוייפים
אחד לשני
אחד לעצמו.

יש מן סיווג כזה: קפה - למבוגרים, שוקו - לילדים.
כמעט תמיד תשמעו מבוגרים: "תגיד, בא לך לקפוץ איתי לאיזה
קפה?"
כמעט ולא תשמעו: "בא לך לשבת על איזה כוס שוקו?"
ואני לא מבינה ממש זה נובע.




איך בא לי להיות
זה שמחליט איזה
סלוגנים טובים
ואיזה לא...

פודל תפרן אבל
לא יודע שזה
שמאשר את
הסלוגנים יותר
תפרן


תרומה לבמה





יוצר מס' 20852. בבמה מאז 16/3/03 2:17

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לענת שטיין
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה