היתה לי חולצה עם הכיתוב 1984- 2000.
נולדתי ב- 1984. חשבתי שאמות ב- 2000. אני עדיין
פה.
הכאב, משהו שאני לא יכולה לחלוק עם אוהביי, בטח שלא
עם שונאיי, אז עם מי שאני לא מכירה.
מנגנת, לומדת, ובקרוב מטיילת.
השמיים הם הגבול, השאלה היא איפה השמיים מתחילים...

לטייל עם מישהו אתה חי עם בן אדם ארבעה חודשים. אבל מלא. אין אפילו יום אחד בנפרד. מקסימום שעה, וגם זה בלחץ. והוא מכיר אותך כמו שאמא שלך לא מכירה אותך. כל מבט, כל תנועה, כל ס"מ שאתה הולך קדימה יותר מהשאר, כל מחשבה שעוברת בראש.

מחשבה קשה לפעמים אני חושבת שאולי כדאי שמישהו ימות אבל מישהו ש"לא אמור" למות או שתבוא עליי "המחלה"