[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות השירה החדשות
בטרם תוריד עלי
את להט חרבך המתהפכת

צלילים כאפונים
מידרדרים
אל קונכיות אוזני

אוספת בדרך חזרה
את אגלי הדמעות.

האביב כבר היה כאן בחורף
עם שמשו הצלולה ופרחי שקדיה

מחר אהיה חדשה ואחרת
ואשא בתוכי הכאב הבוער,
מטמורפוזה לבלי הכר.

חלפה שעת הכושר
נמוג סיכוי האושר

געגוע
ואמתין לך - לא שבע,
כי שנות דור.

כל חיי נמצאתי מתאימה.
לרשימת ההמתנה

ובזכוכית הדלת נשקף

רוצה להיות חמנית בשמש

טבע דומם
תמיד תהיתי על פשר הביטוי הזה
איך יודעים שהוא דומם?

יופי ומתיקות שאין להן מידה
ועליצות שאת נפשי חייתה

התתני לו לעד
להאפיר את שמיך?

הניחו לעדעדית
לירוקה,
לעסיסית
המתפרחת.

התינוק שלא נתת לי
חייך פתאום בחלומי

חשרה של כעס ממלאה את האויר,
כוח מאיים, אורב, שוחר לריב.

נולדתי במדרכה האחרת,

שמש חורף ענוגה

נשפכת בעדנת קטיפה

על מדשאת גיא בן-הינום.

מי סופות הזעף
שוטפים הסיפונים
ומלחים חורפי נפשם
קופלים המפרשים.

גורל
בדמיוני גבעות ועצי זית
תחת שמש עתיקה
וממרחק שיירה הולכת וקרבה
כולה חידה

בת מלך איננה,
אף לא נסיכה.
הכוכבים כבו בעיניה,
וצחוקה שצלצל נמחה.

כשבאתי אליך
שמתי ידי בשלהבת
עד האדים בשרי מכאב.

כשאני צופה בך

האם זה משנה אותך?

לחוש טיפה שמענן נשרה
ורוח צמרות רוחשת בעדנה
להיות שוקטת וחולמה
ולהמתין...

הצליל פרץ פתאום
הדהוד מתמשך
יורד חדרי הבטן עד ירך

מאז נפגשנו
נוגן בי המיתר.

איפה היית בצווח בשרי,
בהיאנק נשמתי,
בגוועי אליך?

שיווי משקל עדין

פנסים כפופי גו, קשישים
עוטים זה מכבר
זלזלים יבשים של חורף.

גפרור שנשרף
ולא הצית לבבות.

לא כשלג צבעו
לא כעך בזנבו
קטופות שתי אזניו
שקדיות הן עיניו.

כגוזל שמתחפר בקן
בין נוצות ופלומה
שהתקינה ציפור רחומה,

מחוברים ברצועה דקה
של חיבה. צועדים בשתיקה.
החמה עדינה, והדרך חומה,
חמים שלג.

אש התמיד מלחכת

חרצת בי תלם של אש

היום, לפני שנתיים,
נלכדה בתנועה המספריים:

באפילה הזו
שבה אני גוששת
הבהב, הדלק לי נר
היה לפיד בוער.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
סלט ירוק - כמה נפלא
ראשית החסה - עגולה
ומוארכת, ירוקה ומסולסלת וכהה
עלי ענק מפותלים בערימה תפוחה
כבטן הומיה.

האמא שהיתה לי
והאמא שרציתי.
כה שונות

כל חייה השעון אויב לה




היום הכי מקורי
זה להיות נדוש.

אודיסאוס


תרומה לבמה





יוצר מס' 30013. בבמה מאז 11/1/04 14:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לענת שבו-פרלמוטר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה