|
הרבה ידיים מכונסות בכיסים
ומבט כבוי לא מביט בקרועים.
|
שמו דגש וישימו כפליים,
ראש וראשון זה עם קביים,
לא מדבר אך שומעות האזניים
אלוהים - אתה איש בודד.
|
ושוב כמו סייחים באחו אכול
רובצים יתומים שיירי חרקים ומבול
ולא עוד מדורות קטנות בהרים
מבשרים בקיצם את שנויי הזמנים.
|
תבכי את הגוף שלך לנוח
תבכי.
תבכי את האגרוף להרפות.
|
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|
