|
הרבה ידיים מכונסות בכיסים
ומבט כבוי לא מביט בקרועים.
|
שמו דגש וישימו כפליים,
ראש וראשון זה עם קביים,
לא מדבר אך שומעות האזניים
אלוהים - אתה איש בודד.
|
ושוב כמו סייחים באחו אכול
רובצים יתומים שיירי חרקים ומבול
ולא עוד מדורות קטנות בהרים
מבשרים בקיצם את שנויי הזמנים.
|
תבכי את הגוף שלך לנוח
תבכי.
תבכי את האגרוף להרפות.
|
|
|
