|
אישה
אחת
קטנה
בעולם,
ושק של
מילים ובדידויות
מכופף
את הליכתה.
אינני דורשת דבר.
לא צבע
לא מגע.
|
ומי יבין
מילים
נוזלות על גופי
|
כל ילדינו המתים
מתכרבלים עכשיו
|
ככה בפשטות
החיבוק
או אפילו
המבט
|
ריקוד הוא סוג אחר
של בדידות.
|
רוצה לאסוף
את
נשימותיך הבהולות
אל תוכי.
|
לחקור בדקדוק
את סגפנות הבשר
|
האם תוכל
לי?
לטירוף
למוות
|
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
