|
חשבתי מה לכתוב פה ואיך לתאר את עצמי ,
ידיד קרוב אמר לי פעם כי יש משהו פגום במילים, הן
אומנם מצליחות לתאר אך הן מפספסות כל כך הרבה. . .
אני מקווה שתצליחו להתחבר לפחות לחלק מן המילים שלי,
כי מילים הן רק המפתח לנשמה, ולא הנשמה כולה.
אמצע הלילה
עושה חישובים
בין זמן שנשאר
לזמן שעבר
|
אפילו הים לא נתן בי נחמה
אפילו הוא נותר שקט לכאביי.
|
את השורות האלה לא תקרא לעולם
עכשיו אני כאן
ואתה כבר לא קיים
|
בודדה בתוך גופך
יד מושטת, מבקשת עזרה.
|
אם רק היינו עוצרים מעט,
לו רק למדנו לספור עד עשר. . .
|
בתוך השקט הגדול ההוא
הלכנו שנינו לאיבוד.
|
אין יוצא ואין בא
רוצה לתת קצת אהבה
|
שם בין עלי העצים
במקום בו השקט זועק למרומים
|
והיית איתי ברגעיי הקשים
בין דמעות וייסורים
|
יום נישואין שמח
רק שבמקום יום נישואין זה גירושין
ושלא כמו חתונה,
אף אחד לא מחלק פה צ'קים
ולא לובש בגדים יפים.
|
האם תוכל אי פעם להבין,
מה שאני מנסה עכשיו?
|
כמו בקרב
נכונה תמיד להסתער
חשופה ללא מחסה
|
כשאצא, תכבה את האור בדממה.
כשאפול, תחבוש פצעיי,
כשאדמע, ממחטה תוציא מכיסך.
כשאצחק, תצחק אחריי.
|
לאהבתך כמהתי
אל מגע שפתיך
כי מאהבתך יקצתי
מחלום רע, מאכזבה.
|
לו קירות יכלו לדבר,
ודאי היו מספרים על חלומות שנרקמו.
לו קירות יכלו לדבר,
היו מעידים על לבבות שאהבו.
|
לקרוא אותך
ללא מילים
לדעת אותך
בשתיקה
|
מעטים האנשים, אם בכלל, שנופלת בידם הזכות להכיר אדם שכמוך
אני מודה לאל על כל יום שנתן בידי את הזכות הזו.
|
מלאך שלי,
אל צפונותיי חדרת
התרת סורג מליבי.
|
אי שם בין שורשי היאוש
במקום בו התקווה אינה צומחת
|
אבדה לי הדרך
והייתי כעיוור מגשש בעלטה.
|
הוא תמיד היה ילד ביישן, אמרו ההורים
אבל מה זה עוזר לו עכשיו שכתמי דמו את הכביש ממלאים
|
להתעורר לעוד בוקר שטוף טרור
בסדרת פיגועים שממאנת להגמר
|
זו את שאצלה תמיד הכל בסדר
זו את שתמיד היו לה תשובות
|
אדם כמוך מגיע פעם בחיים.
כשתקרא את הטקסט הזה אני יודעת שתדע כי מדובר עלייך.
היה שלום באשר אתה.
|
לכל אחד יש את הפנטזיה שלו, משהו בלתי מושג...
|
והדרך פתוחה
והשמים הם הגבול
וצריך רק להושיט ולקחת
|
כל המילים שבעולם, גם אם יקובצו כאן יחדיו
לא יהיה בכוחם לתאר לך את שאני מרגישה.
|
וכלום עוד לא כפי שהיה
וזה שהיה לא היה
וזה שיהיה לא יהיה
|
שני אנשים נפגשים בסיטואציה מסויימת
הכל חלק, ברור וקר . . .
|
שנייה אחת
זה כל מה שצריך
להפר את האיזון שבשיווי המשקל
|
באפלת החדר חיפשתיך,
בין סדקי האור שבתריס
|
אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
|
הכי כייף זה
לראות שאין
יצירות שמחכות
לאישור ואז לרוץ
לכתוב משהו
שטותי, ולראות
שיש יצירה אחת
שממתינה לאישור
ואז להרגיש
גיבור וחזק
כאילו כולם
מחכים רק לי...
או... ש...
אולי אני היחיד
שלא מאשרים...?
עולם אכזר.
עו"ד שמעון
מזרחי ממציא
קונספירציות
משועמם |
|