|
ענת נפש
חושפת לראשונה
את מה שנכתב בחדרי הלב,
במרתפי הנפש
בעיקר בלילות
וגם - את מה שקלטה העדשה, בעיקר בימים
חובבת צילום, ים ומעמקים
גומעת את החיים לאט ובהנאה
ביקור נעים ומעניין, תגובות יתקבלו בשמחה.
געגועים שקיפלתי
טומנת שם
בין הסדקים
כתפילה
|
על פני
תהום
מוטלת
תוהו ובוהו
בי פנימה
וחושך
|
ואם יגיעו אל חופייך
געגועיי היחפים
איספי אותם אל זרועותייך
ויהיו בך עטופים
|
הנה שפתיך הרכות
עוטפות פטמתי הזקורה
|
חיבוק של השוואת טמפרטורות
חיבוק של תודה על שחזרנו
מתוך גלי הלב והאיים הבודדים
בלי לטבוע
|
הסחפי עימי על פני המים
וברוחות הסערות
והיי לי עוגן
כשאטבע ואטרף
שמרי על דעתי צלולה
גם במים עכורים
ובשכרון המעמקים
|
נחלים של עונג
מתוך הלוע הבוערת
|
קחני עימך לאספמיה בביקורך הקרוב
לא ידעתי הדרך אי שמה רק ספרת אי שם מה טוב
נטייל בשבילי תהיות ונשקע בחולות החלום
נעלה ונרד ואדיות עד הגיענו הלום
|
ובאותו הערב הייתי פירורים
פזורת נפש
פצעי הנשמה פתוחים, זועקים
יבבות של כאב מפלחות גזרי אשה
|
את ממרקת לי את הנפש והיא מתמרקת. את מבשלת אותי, כמו מרק.
לוקחת את החומרים הקיימים, מוסיפה שיקויי קסמים ותבלינים ובטח
יצא מזה איזה תבשיל מיוחד, אותנטי, טעים. מרק קטיפתי, חמים,
עשיר וריחני.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
למה לרשום מילים
שנגמרים ב-שה?
רק כדי ליצור
חרוז עם במה
חדשה?
הרי זה
המקום...
לתת דרור
לציפור
ולסיים במילה
שלא מתחרזת. |
|
