|
נולדה בשנת 83 .
אוהבת ספורט, משוגעת על מוסיקה, מתה על בעלי-חיים.
אשמח לקבל תגובות, עצות וכל מה שיושב על ליבכם...
בתודה מראש,
ענת
ופני כבר לא כליל אמש
מבטי הקפוא אותם עוטף
כששנינו ניצבים חרש
רק העצב את החדר אופף
|
רואים לך בעיניים ילדה
את לא יכולה להסתיר
את העצבות החבויה
|
את דמותך האמיתית גיליתי רק עכשיו
הדמעות מעיני זולגות כמו העלים הנושרים בסתיו
|
אני עוזבת עכשיו,
בלב שותת דם.
|
האדישות הזאת הורגת אותנו
אותי ואותך.
איתה לשומקום לא הגענו
וגם לא נראה לי שנגיע
|
רוצה לגלות שזו לא האמת
שזה רק חלום בלהות שכבר מת
|
ואני - מה נותר לי ?
רק שרדי לב מפוחמים
שאין בהם שום אות חיים.
|
הנכווית בעבר?
כי אני נכוותי פעמים רבות
וליבי בראותו אותך כבר הפסיק לבכות.
|
ואתה מכונה מחושבת היטב
יודע איך לחסוך את ביזבוז הכאב
ומילאת שוב את מיכלך הריקני
בדלק אהבה חדש וזמני
|
אני רואה את הבדידות מול עיני.
|
וכשאלך תיקח את ידי ותאמר לי תישארי
|
והדמעות - איפה הן איפה אני ?
הן זורמות לים,
ואני - אני זורמת אליך.
|
אך עלי להמשיך ולשכוח כאן ועכשיו
כי הזמן לא משאיר את האוהבים אחריו.
|
אני לא יכולה לכתוב עליך סיפור
גם לא איזו כתבה או מאמר
אפילו שיר אני לא מסוגלת לכתוב עליך
|
ואין לי אפשרות לערער
אלא רק להרהר
מדוע זה קרה לי.
|
ורק הורד הקמל, אשר ליבו נדם
זועק למרחקים, נותרתי מיותם.
|
שיר קצרצר
זה אתה שוב מצית
|
חשבת שזה ככה יעבור
שלא תרגיש בחסרונה ותפסיק לחלום שהיא תחזור
|
מיד כשראיתיך, צללתי לתוך עיניך הכחולות והיה לי כל- כך טוב.
|
|
|
אני מציע פרס של
עשרים וחמישיה
מיליון, ארבע
מאות ושבעים
אלף, שמונה מאות
חמישים ואחת
ברכות מהבאבא
סבבה תמורות
ראשו של הנבל
המטונף הידוע
בכינויו "הזמר
הנודד מטליסמן"
הנזיר מטליסמן
(בחסות הבאבא
סבבה) רודף את
מתחריו. |
|
