|
 168359384 נשל אישה
כמו צמח בר
רק מילים יודעות להקסים אותי
|
בשפתיים קטנות את מספרת לי
על החיים הגדולים
ועל דברים ומשפחה
ואני עושה כמו אמא
ושואלת מתי סוף-סוף יהיה לך שקט.
|
בשפתיים סדוקות אני עוד מתחננת
שתהפוך אבנים על פיהם
|
מול לוח מודעות אבל בפינה
מטורפת מבכי ומעצב
מורטת נוצות אומללה
|
וידיי היו עסוקות בלנפנף באוויר
ולהרחיק ממני זבובים דביקים
של קיץ
רגשי.
|
תאבת בצע רודפת-רודפת
ואין לי
שתיקה
|
כמו כתר מפואר מעוטר בזהב
ובאבנים יקרות
כל-כך נוצץ ומתגאה
|
כבר התמלאתי ריקנות
יותר מדי אוויר אני שואפת לתוכי.
|
ושפתיים מוכנות
ללחישות חסרות צבעים
וטעם
|
מהיום אהיה קפואה כמכחול יבש
נושמת כמו סבון
|
שפריריות קטנות האירו דרכי אליך
אני כבר התעוורתי כולי
|
נטבעו בי חיי אדם
קור וכמיהה
וכבר אינני יכולה לפרוש בפניך
את עצבותי
כמניפה יפייפיה הראוייה למבט.
|
צפית בי מתפתלת
בידיים קשורות
מול פרוסה של גבינה צהובה
כמו עכברה קטנה ורעבה
|
פרמתי שלושה זוגות ידיים
והתחבאתי לבד
|
ואתה נרדם, ואני מתכשפת.
ומפלים סגולים מתנפצים בתוך ידיי
בתוך שלמות גרומה
ועיניי הופכות גיצים
|
אצבעותיי כבר נדקרו כולן מחוד המחט
וטיפות קטנות של דם הותירו יופיין על שמלתך
אך אני תופרת
|
צרצרים צדים את אישוני עיניי
ונועצים לי קילשונים בבטן
אני מעגלת את עצמי
ומחייכת
|
שחורה וארוכה אני
זר לא יחמוד אותי
גופי לא זועק לחום
ושפתיי יודעות רק למלמל תפילה
|
|
|
אין אחד שלא
ירגיש באויר אם
יש לו בלון.
מנופח כמובן.
פו הדב בעוד
הברקה גאונית. |
|
