|
הכנתי לעצמי תה, השקיק נפל לתוך המים הרותחים והתמזג איתם
כאילו הוא מכיר אותם מאז ומתמיד, בלי להתבייש.
הוא עדיין לא בא.
|
לפעמים נדמה רק שנותר לרקום את שמם של אנשים דמיוניים בחוט דק
ולראות איך החוט נפרם עם הזמן, איך הם נעלמים. האורחים הלכו
כבר מזמן, השאירו לך שולחן מלא בשאריות מזון וכוסות יין חצי
מלאים, שתצטרכי לשטוף.
|
|
|
"In space, no
one can hear
you screen..."
(זה לא שלי, של
ההוא שכותב את
דורק טאוור)
אחד,
אגדה בזמנו
החופשי ובעליה
הגאים של מזכירה
אלקטרונית. |
|
