|
[i waited but you never came]
גם -א נ י- רוצה שקט תעשייתי.
רוצה גם להיות בונת-כינורות.
נ.ב - אם אפשר, בבקשה לא לנקד את השירים. זה עושה
בחילה למשוררת.
מטריד כמו אנשים-בלי-בית / יפה כמו השכול
|
אני לא אתחתן לעולם עם גבר עשיר.
אולי סופר או מהפכן.
הן גם בי יש אש שאיני יכולה לכבות.
|
שים לב איך זה חולף.
אני רואה את זה בדברים כמו אורך שיערי
שגדל בלעדיך
או
במחזור ליגת האלופות.
|
את תמיד מתעקשת
להציע את המיטה
מיד אחרי שאנחנו
שוכבות.
כאילו אני מביאה
חולי למיטה הזאת.
|
נמאס לי
להביט
בך כשאתה מסתובב
סביב עצמך
|
פעם היו לי שרירים בבטן
ואז
הפסקתי לצחוק והתחלתי לשתות
|
גם אצבעותיי משחרות לחופש.
ראשי דווקא לארץ, וכך שנינו
מנדים דרכנו אל רציף הרכבות.
|
ואני בבטן הלווייתן כבר לילה שלישי ברציפות.
|
אתה מבין
הבחירות שלנו הן הכשלונות שלנו,
הענפים מתפצלים מהגזע
באופן אקראי
ואתה מניף את ידייך באוויר
בלי לדעת לאן תיפול
|
שברי זכוכית שהפלתי
נחים בינינו כעת
שלווים
משתעלים בחוסר נוחות
|
אישה שמנה בעירום מלא יוצאת את הים ומתבוננת בי /
|
אני ברכבת / והיא נוסעת במדבריות אחרות, שקראתי עליהן / דוהרת
באוויר / מרחק מהחול. / לצד הרכבת רץ שועל / צבעו כצבע החול
ועיניו נעוצות בי. / הוא שב ואומר: / "אין אחר מלבדו".
|
השנה עוד בתולה ואני כבר
מגיעה אל העיר הגדולה
שוב אני ברציף הרכבות והן יוצאות
ונכנסות
|
תמיד מפסידה בתחרויות נעיצת מבטים.
תמיד צוחקת בצפירות, כל בית הספר מסתובב אליי.
כשהוא היה שותק היינו שוכבים.
|
והכי מפחיד אותי בעולם זה
מבטים של אנשים עניים ברחוב
קטועי רגליים או חולים
כי הם אומרים לי ש
הנה את מפונקת בדיוק כמו שאבא אמר.
|
הייתי ניגשת אל הקור הפנימי
כפי שפותחים מקרר
ושולפת נרות נשמה
[מתים רבים מידיי אני מכירה כעת].
הרוח מכבה את כל הגפרורים מלבד האחרון.
|
לפעמים היית אומר לי
שאני אישה.
|
אני מקפלת את השמיכה,
יש לי זמן.
אחר כך גם את כל שאר המצעים.
ציפית על ציפה על סדין על שמיכה יש סדר חייב להיות
|
את פרי אהבתנו אני אקרא יהושע
יהושע שבא אליי מן הים.
|
אתם שומעים גדלה לי כרס
והגברים ברחוב כבר שמים לב
זה צונח לי מתוך הגוף כמו הנשר
שיורד עלי מהשמים לאכול לי את הצוף.
|
ואם אני עכשיו
משחררת את
כל הברגים
מכל המספריים
בעולם
אתה מכניס אותי אל
אחד הלילות הריקים שלך.
|
מקפלת כביסה ביומיום
אכזרי כמו מוות שמבושש
לבוא.
|
אני יודעת יותר ממה שאני מרגישה
ומצטמקת לקשר כפול.
אפשר שאניח דעתי
ואתמודד ראשית עם החולות
|
אתה יפה אני אומרת
פנימה
ונזופה מצטנפת בפינת המיטה
|
[ללמוד לרכב על אופניים
ולא לשכוח לעולם.]
|
במדבר אני מקבלת לעצמי שהות לשאת ולתת
על כל הפערים שבינינו.
עולה ויורדת וההרים הם מוות והמישור הוא פשרה.
אתה לא אהבת או אני אהבתי יותר ממה שמומלץ ועכשיו
|
אפשר להעביר רעב עם סיגריות
אז אל תסביר לי
מה זה רצון ומהו צורך
כאילו ישנו הבדל --
|
4.
תקשיב ליללות
חתולות מיוחמות
זה הצער ש ל י
שעומד למכירה.
|
הנשים היפות לנצח יהיו יפות ממני / אנשים מתים / וגם המוות הוא
סוג של אהבה
|
אני זוכרת היה חשוך היה רועש
הרגשתי חיה.
אני זוכרת אמרתי לו תגיד לי שאני יפה
|
|
|
לחבר של שלי:
אתה תיגע בשלי
עוד פעם אחת
ולא יהיה לה מה
למצוץ לך.
תיזהר.
מההורים של שלי |
|
