[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 73937360 73937360
אל היצירות בבמה האהובות על אנסטסיה שוסטראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
[i waited but you never came]

גם        -א נ י-         רוצה שקט תעשייתי.

רוצה גם להיות בונת-כינורות.




נ.ב - אם אפשר, בבקשה לא לנקד את השירים. זה עושה
בחילה למשוררת.




לרשימת יצירות השירה החדשות
מטריד כמו אנשים-בלי-בית / יפה כמו השכול

אני לא אתחתן לעולם עם גבר עשיר.
אולי סופר או מהפכן.
הן גם בי יש אש שאיני יכולה לכבות.

שים לב איך זה חולף.
אני רואה את זה בדברים כמו אורך שיערי
שגדל בלעדיך
או
במחזור ליגת האלופות.

את תמיד מתעקשת
להציע את המיטה
מיד אחרי שאנחנו
שוכבות.
כאילו אני מביאה
חולי למיטה הזאת.

נמאס לי
להביט
בך כשאתה מסתובב
סביב עצמך

פעם היו לי שרירים בבטן
ואז
הפסקתי לצחוק והתחלתי לשתות

יחסים
הרחם מתבקע בי
לאכלס אותך

גם אצבעותיי משחרות לחופש.
ראשי דווקא לארץ, וכך שנינו
מנדים דרכנו אל רציף הרכבות.

ואני בבטן הלווייתן כבר לילה שלישי ברציפות.

אתה מבין
הבחירות שלנו הן הכשלונות שלנו,
הענפים מתפצלים מהגזע
באופן אקראי
ואתה מניף את ידייך באוויר
בלי לדעת לאן תיפול

שברי זכוכית שהפלתי
נחים בינינו כעת
שלווים
משתעלים בחוסר נוחות

אישה שמנה בעירום מלא יוצאת את הים ומתבוננת בי /

אני ברכבת / והיא נוסעת במדבריות אחרות, שקראתי עליהן / דוהרת
באוויר / מרחק מהחול. / לצד הרכבת רץ שועל / צבעו כצבע החול
ועיניו נעוצות בי. / הוא שב ואומר: / "אין אחר מלבדו".

השנה עוד בתולה ואני כבר
מגיעה אל העיר הגדולה
שוב אני ברציף הרכבות והן יוצאות
ונכנסות

תמיד מפסידה בתחרויות נעיצת מבטים.
תמיד צוחקת בצפירות, כל בית הספר מסתובב אליי.
כשהוא היה שותק היינו שוכבים.

והכי מפחיד אותי בעולם זה

מבטים של אנשים עניים ברחוב
קטועי רגליים או חולים
כי הם אומרים לי ש
הנה את מפונקת בדיוק כמו שאבא אמר.

הייתי ניגשת אל הקור הפנימי
כפי שפותחים מקרר
ושולפת נרות נשמה
[מתים רבים מידיי אני מכירה כעת].
הרוח מכבה את כל הגפרורים מלבד האחרון.

לפעמים היית אומר לי
שאני אישה.

אני מקפלת את השמיכה,
יש לי זמן.
אחר כך גם את כל שאר המצעים.
ציפית על ציפה על סדין על שמיכה יש סדר חייב להיות

עכשיו שבת יום ק ד ו ש

את פרי אהבתנו אני אקרא יהושע
יהושע שבא אליי מן הים.

אתם שומעים גדלה לי כרס
והגברים ברחוב כבר שמים לב
זה צונח לי מתוך הגוף כמו הנשר
שיורד עלי מהשמים לאכול לי את הצוף.

ואם אני עכשיו
משחררת את
כל הברגים
מכל המספריים
בעולם
אתה מכניס אותי אל
אחד הלילות הריקים שלך.

מצב
מקפלת כביסה ביומיום
אכזרי כמו מוות שמבושש
לבוא.

אני יודעת יותר ממה שאני מרגישה
ומצטמקת לקשר כפול.

אפשר שאניח דעתי
ואתמודד ראשית עם החולות

קצרצר
לסבא שלי יש
בעיות לב

אתה יפה אני אומרת
פנימה
ונזופה מצטנפת בפינת המיטה

[ללמוד לרכב על אופניים
ולא לשכוח לעולם.]

במדבר אני מקבלת לעצמי שהות לשאת ולתת
על כל הפערים שבינינו.
עולה ויורדת וההרים הם מוות והמישור הוא פשרה.
אתה לא אהבת או אני אהבתי יותר ממה שמומלץ ועכשיו

אפשר להעביר רעב עם סיגריות
אז אל תסביר לי
מה זה רצון ומהו צורך
כאילו ישנו הבדל --

4.
תקשיב ליללות
חתולות מיוחמות
זה הצער ש ל י
שעומד למכירה.

הנשים היפות לנצח יהיו יפות ממני / אנשים מתים / וגם המוות הוא
סוג של אהבה

אני זוכרת היה חשוך היה רועש
הרגשתי חיה.

אני זוכרת אמרתי לו תגיד לי שאני יפה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
פיטר מת למחרת הסופה.




בכל התרסקות יש
משהו טוב.
האחרונה, קידמה
אותי מהמקום
ה-840 למקום
ה-835 ברשימת
היוצרים, ואף
אחד אפילו לא
מת.


תרומה לבמה





יוצר מס' 377. בבמה מאז 14/12/99 17:17

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאנסטסיה שוסטר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה