|
Anagallis-Foemina
שיר וקול צחוק, מבעד ללהבות,
בוערות ונשרפות מנגינות נשגבות,
מילים נשזרות אט בשיר שגובר,
שיר שנמשך, בלי לוותר.
|
החיים הם כמו ברכבת,
עולים ויורדים והיא רק נסחבת.
אנשים עולים בתחנות שונות,
יושבים ביחד מביטים בחלונות.
|
|
|
כן, יש לי איבר
דק, וזאת לא
בושה, אין זה
אומר שאני
נמושה, ושאת
תישארי הלילה
לבושה
האשדודי הזועם
ברגע של מירמור |
|
