| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 | 
 אתה שותק - ואני שותקתאתה מחייך - ואני קצת צוחקת
 
 | 
 | עשן עולהמן המדורה של חיינו
 עשן מסמל
 כל כאבינו
 
 | 
 | נסחפתי אתו לריקוד משכר.גיששתי באפלת מבטו,
 מבטו הכחול השובה.
 הוא ליטף את חמוקיי
 בהיסח דעת של אדם זר
 
 | 
 | אתה חי בעולם של פנטזיותאבל מנסה למכור לי מציאות
 מלטף את כולי במבטך
 ובורח לפני הסערה
 
 | 
 | 
 אני מתגעגעת לבית הפסיכים שלי. שם הייתי נורמאלית, הייתי בסדרבערך, לא כמו כולם, עדיין מיוחדת, רק כמו עצמי, אבל זה היה
 בסדר בערך.
 
 | 
 | אני מנסה לתפוס לי מקום די יציב, קרוב למרכז, אבל מספיק רחוקואני עומדת שם, מקלפת את השכבות שלי. עומדת ונחשפת בפניך.
 ברגעים הראשונים אתה בכלל לא מרגיש, ממשיך להתנהג כרגיל. הם
 אורכים נצח עבורי, אך אני לוקחת שלוש נשימות עמוקות וממשיכה.
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | יא... משוחחארמית!
 
 שלמנאסר מנסה את
 כוחו בתור
 פרובוקטור.
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |