|
הוא אוסף דברים שמחים, אבל גם דברים עצובים. למשל, פעם הוא אסף
חתיכת כאב על אובדן של אדם יקר, ובפעם אחרת הוא אסף געגוע
לאהובה. הוא חושב שהדברים האלה יפים, והם באמת כאלה, רק שחלקם
מכאיבים לו.
|
היא רצתה למות, לא מי יודע מה רצתה למות, אבל גם לא לחיות.
|
A young boy 11 years old.
A bottle of skoch ice cold.
An empty room and a plate with mold.
An empty heart colored with gold.
|
Sometimes there's thunders in your life,
they shock you and you think you won't survive.
Sometimes you think to your self: "am I dead or am I
alive?"
and it hurts your heart like you've been stabed by a knife.
|
If you are ther,
don't go any further.
You got far enough
on the road of the human soul.
it called "The Bermuda Triangle Hole".
|
one morning of a shiny bright sun,
she went to search for a rescu tim
and found instead a gun.
|
now you all grown up and your feelings are wide awake
sometimes you're world gets shaked up like an earth quacke.
i never ment for this to happen, you've got to understand.
at list by your death, i got new begining out of an end.
|
יש לנו ברירה אחים
כך אמר לי אלוהים
לנו הוא נתן את הבחירה של החיים
יש לחיות ברע
ויש לחיות בטוב
ויש לחיות בזכות
או יש לחיות בחוב
|
בכי, צעקות, קריאות של כאב
עצב, מועקה וכעס בלב
שכול של אח שלעולם לא יחזור
או איזה ילד מהתמונה בספר המחזור
|
אדון ריקוד
הלך לאיבוד
שמועה מספרת
שנאכל בתור שיפוד
|
וככה המצב- גברת שמחה מנומסת,
ומר עצב אסון...
מר עצב תפס השתלטות- גברת שמחה הלכה לישון...
|
תן לי את הכוח להעריך את הטוב ולהבין את מה שרע
תן לי את היכולת לחיות ללא מורא
תן לי את השלום בתוכי, תן לי תקווה
ברך אותי אלוהי, תן לי אהבה
|
אחרי המוות
נוצרים תאים
אחרי החיים
כולם מתים
|
עכשיו את חופשיה,
פרפר מרחף באויר.
כבר לא גולם מגושם
פורש כנפיים ומאיר.
|
פוגעת- לא פוגעת בכל מה שיקר לך
ומצטערת עד עמקי נשמתך
עד מתי ידעו עוד צער
כל אלה הקרובים לליבך?
|
שלום חברים,
שלום חברות!
זה אני מר ירח
מארץ האורות.
אני יושב כאן לבדי
מאיר את דרככם
נותן חיבוק ולחישה:
"אני אתכם".
|
חיוך מלטף,
חיבוק מתעטף,
נשמה מתאחדת
עם גוף משתקף.
|
דלתות נתרקות
זכוכיות מתנפצות
והמחשבות במקום ללכת, רצות
מטפסת על הקירות
|
ערב של שקיעה חמה,
אויר חמים,
אבטיח בקערה,
ילדים מתרוצצים.
|
יש שקט, כבר אין סערה
ובשקט הזה יש ידיעה
|
נפנוף שיער ברוח,
כובע מונח לו על החול המלוח,
ואת ממרחקים נשקפת,
בורחת כל עוד יכולת ללכת.
|
צאי לך ילדה, היי שמחה,
וזכרי שגם שעצוב לך יש עוד תקווה.
|
נגע פה נגע שם
כך בכל העולם
בוכות
בורחות
צועקות
|
כשאמרת שכואב לך לא ידעתי למה התכוונת
וכששתקת לא הבנתי למה פתאום נרדמת
|
את צועקת בצורה של פסים
ויורד להם דם, והם לא נעלמים
ואת שותקת ומוחקת את כל מה שהיה-
כמו ספינה טרופה בלב ים,
אחרי הסערה.
|
זרע קטן החל לפרוח.
ניצן קטן מבצבץ מן החול.
גבעול ירוק החל לצמוח
והפרח החל אז לגדול.
|
ציפור הנפש יושבת מכורבלת בתוך עצמה,
קול זכוכית נשמע ברקע-
הד זכוכית שהתנפצה.
|
הצרחות מתחזקות
ואני רוצה שהקול בתוך הראש ישתוק
חורטת חתכים שאחר כך אי אפשר למחוק
|
השמיים פורחים שדות זרועים בכוכבים.
את מביטה ללמעלה, מחוברת לאלוהים.
על קו האופק משוטטות הנשמות,
בשקיעה חמה הן רוקדות מוארות.
|
שבוייה ברגשות של עצמי, כלואה כמו ציפור בכלוב.
רוצה לעוף הרחק ובו זמנית לשוב.
|
הנפש צורחת ומכה
בפנים היא חתוכה ושרוטה
כל הצעקות לא יכילו את הרעש
כל החרטות לא יסלחו לעולם
|
את בוכה, צוחקת,
מסדרת, הופכת.
וקשה לך- מהכאב את רוצה ללכת.
|
הכל כואב והכל מעמסה
הכל יותר מידי על נפש חלשה
עזרה
|
|
הברוך קדוש
הוא!
פרובוקטורית. |
|