|
הזמן עובר מהר
כמו הרוח באנטרטיקה
הוא תולש עלים מן העצים
ותולש אותי
וכשהוציא מהשקית גליל פלסטלינה סגול לא נגוע עדיין, שכח
מדמיונו המופרע וקרע אותה לחתיכות.
|
קרני השמש מציפים את השמיים.
ומרוב שהשמיים דלילים, נראה שקרני השמש נשפכים על השמיים
הדלילים בצורה כה חלקה, כמו צבעי מים נקיים על פני דף לבן.
|
מה אמרתי
מה אמרתי
מה אמרתי
מה?
|
איך מנצנץ אותו כוכב ראשון
איך מתקתק לו השעון
|
כשהרוח נרגעת
הם לוקחים מה עמוק
הם לוקחים מה קשה
|
ואולי האהבה פקחה את עיניה
והתהפכה בכבדות ורטנה לעברי
|
זוהי האמת
האחיזה החזקה
זוהי האמת
יד מלטפת, מכסה
|
הוא עמוד שיש עתיק
הוא לא סתם
יש לו תפקיד
להחזיק את השמיים
|
ילד מאוהב
דתי מאוכזב
הפגנות
אלימות ושנאה
|
לעמוד מול קרנבל משחית
של דרקונים חסרי אונים
לעמוד ולהביט בכנות
בסערה רועמת
להימצא בתוך כוכב
המושך את העוז מתוכך
|
השתיקה הבוערת בתוך עצמותינו
מסגירה דופק מואץ
|
רשמתה בחן רב מסקנותיך
אני, סוף, סוף הצלחתי לחייך
|
|
|
- איך מרוקאי
קושר שרוכים?
- ?
- ככה...
("1001 בדיחות
ויזואליות"
בהוצאת בוליביה
ושות'). |
|
