|
למדתי להתרגל לכאב.
למדתי לאהוב אותו.
אתה תהייה גאה בי אבא-
אני אפילו מבקשת אותו.
|
כמה אירונית המחשבה,
שאותה השמש
שזרחה הבוקר
עלי,
זרחה גם
עליך.
|
המילים תקועות בתוכי,
הרגשות תקועים בגרוני,
מסמרים תקועים בגופי
כמו ישו הצלוב.
|
כואב לי האגודל.
נכנס לי שביב עץ מתחת לציפורן
כעונש על רצוני
להיות מאושרת.
|
|
|
לכבוד כבודו
בן-לאדן ה-7 :
אנחנו נאלצים
לסרב לבקשתך
התמימה אך עם
זאת החפוזה
לבנות מגרש טניס
בחלקה X
מאחר והחלקה
בשימוש בידי
מרכז הסחר
העולמי
עיריית התפוח
הגדול |
|
