|
היינו שם רק היא ואני . ג' היתה שרועה על אריג של קטיפה אדומה.
נדמה לי שהיא קרצה אלי כעת אבל אני לא בטוח בכך. ניגשתי אליה
ואחזתי בה ברכות.
|
הקילוח החמים הסיר ממני לחלוטין את שרידיה האחרונים והקלושים
של החימה שהתעוררה בי הבוקר, וגם את קשקשי הלילה שעטו את גופי
שטפו המים, מטהרים אותי לקראת יום חדש שזה עתה הפציע.
|
ואני כמו סייר במבצע מדידה
מחפש אחר אמצע של דבר לא נודע.
|
שביבים של תיקווה ניצתים בעינייך.
מסנוורים את עיני.
שבבים של יאוש ניתזים מגופי.
נערמים למראשותי.
|
היום בא לי להיות אי. סתם אי. אי ירוק בים הכחול, הרגוע. רק
שבאמת אי אפשר להיות אי. אפשר לחלום שאפשר. אפשר לרצות. אבל אי
אפשר ממש להיות. איש לא יכול להיות אי!
|
|
|
לא, לא צריך
אור
אחת רצתה, פחדה
והסכימה |
|
