|
ילדים נושאים בחדווה את יפי הזיכרון ,
אך גם את נטל נבלותו.
( מישהו ודאי כתב את זה פעם )
|
ובאחד הערבים - אחד מאותם לילות קסומים - נפרשו שמי העיירה
בפרוכת מופלאה של כוכבים. נשא הרשל עיניו אל השמים וראה כוכב
גדול ונוצץ ולידו ניצנץ כוכב אחד נוסף. מיד ידע כי כוכבו הוא
זה והכוכב השני אינו אלא, כוכבה של אהובתו, מידי ערב ראה
כוכביו וטוב לו.
|
בעיני רוחי ראיתי את כפר ילדותי - פינת חמד בה חייתי כחמש
שנים, עד לשנת חמישים ושש. היה זה כפר קטן, נטוע על גבעה נשאה,
מעל הגיא בין צרעה ואשתאול שבהרי יהודה.
|
|
|
האישה האדומה
הזאת זה
מפרוייקט המכשפה
מבלייר? |
|
