הטלפון שוב ניגן, הפעם הקיצה, מתנערת ממנו ומביטה על הצג,
גבותיה מתקרבות, קמטוטים זועפים מתקבצים ביניהן, מה השעה בכלל?
היא ענתה,
"מיכל? את שם מיכל? אני מנסה להשיג אותך כבר שעה... תראי, זה
אבא שלך... את עם יאיר? אולי תתעוררי ותתקשרי עוד כמה דקות...
הדימויים הכי
טובים הם
תמוהים
כמו פרח שנבל אל
תוך הקשת.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
