|
עמית
יליד חיפה 1977
משורר וקופירייטר (מה לשות צריך לאכול )
ספרו הראשון "והזמן הוא רק אבק" יצא לחנויות
לפני מספר חודשים בהוצאת "תמוז".
(ניתן להשיג ברשת כל דבר ב -$ )
מתגורר כיום בתל אביב
וחי את החיים.
אמרו שזה הסוף שלו , אמרו שהוא הלך
אמרו שכח הכל, התחיל ללמוד תנ"ך
ראו אתו בכרם עם דויד הזקן
אבל יותר מכל דבר אהב הוא לנגן
אמרו שזה הוויסקי, עשה אותו אדיש
גמרו עליו בבית, אמרו עליו קדיש
אמרו שלא יצא מזה חבל על המסכן
אבל יותר מכל דבר אהב הוא לנגן
אמרו עליו שלא יחזור יותר מן הגלות
גמרו עליו חזק בכל טורי הרכילות
ספרו שהשתגע, בולע, מעשן
אבל יותר מכל דבר אהב הוא לנגן
עכשיו אתם רואים אותו כאן על הבמה
כותב לכם שירים מכל הנשמה
אז כן היה או לא היה או לא היה או כן
יותר מכל דבר אהב הוא לנגן.
את הכסף שתיתי ועישנתי
ואת האושר אני חוסך לימים קשים.
אומרים שצפוי יובש,
ושהרומנטיקה על הקרשים.
|
בהתחלה העמידו אותי בפינה
ונתנו לי הרבה שעורים
אחר כך למדו אותי לרוץ
בין שריקות של כדורים
|
נפגשתי עם חבר
עברנו יחד לתל אביב
(אנחנו שנינו מאותו הכפר)
אני את השיער גידלתי (הוא את הבלורית גזר)
אמא
ספרי לנשמה שלי איך היום שלך עבר
|
אמש פגשתי אישה שידעתי
אך היא לא ידעה אותי
כל כך רחוקה היתה היא
אך קרובה אל מטתי
|
הבשל כבר מת לנפול, הוא נרקב
מילים גדולות כבדות עליו
אני אומר לו -
מילים קטנות זה עכשיו.
|
נוסטלגיה של רומנטיקה
מעלה בי גיחוך.
דייט מהעיתון
משאירה לי ליכלוך.
|
ובסופרמרקט מסודרות בשורות
בחורות זולות ובחורות יקרות
|
מלקקת אצבעות, דם נמרח על השפה
יש לה עוד הרבה לגמוע
והיא נטרפה.
|
היום תליתי את התקוות שלי,
הן כבר לא איתי.
האמת שלי מטורפת,
הטרוף שלכם אמיתי.
|
אני נכנס למיים
שותה בירה ומשתין
אפילו הדגים עובדים עכשיו
הם בלהקות
|
הקרין קורא בשמי,
הגיע שעתי.
רגלי רועדות,
שפופה קומתי.
|
היית הבחורה שהכי אהבתי לאהוב
|
אני מתחיל להזיע כשאני חושב עליך.
חושב עלייך ונוגע בי
|
מנסה לתפוס מחסה מהגשם הכבד
וחולם להכנס
|
ילד , באיזה כיתה אתה ?
כיתת יורים!
|
הראש קדימה אבל הלב מאחר פעימה אחר פעימה
ומצעיד אותי בקצב שלו.
|
היא הופיעה בשנית,
צחורה ויפה וקצת חיורת,
חכיתי לשמוע מה בפיה
אך פיה היה ריק ומבטה מוסח.
עכשיו היא עפה מבושה.
|
מבקש מזאת עם הקלפים שתוסיף סוכר לקפה (אם חסר).
ושתקרא לי עתיד ורוד יותר (רק אם מתאפשר).
|
הפרח סרח, והעץ לא צמח
וכמעט שאזלו העלים.
|
כשהמשורר מסיים יצירה
משהו חדש מתחיל
כמו דף לבן
והוא יכול לישון בנחת
אבל אין לו גאוה של אמן
|
מים רבים זורמים
אליך,
נהרות של רגש.
ואת אוהבת את היובש של אוגוסט
ונופים של מדבר
|
סגרתי את החלון,פתחתי את הארון
ובלעתי שני כדורים.
ירדתי למטה
עליתי למעלה
לא שמעתי ממנה עד היום
ברחה הכלבה
|
הסיט
צינן
הסיר
והפקיר
כדרכן של תנועות האויר.
|
אני רוצה שתגעי בבדידות שלי,
דרך מילים או דרך הגוף
ותרגישי אותי, את היצר שבי.
|
עוד אצא אל העיר
עירום,
ובפי צעקה אל מרום,
.....
|
כשאני מישיר מבט אל זוג
והם נראים כלא יפרדו לעולם
אני שמח בשמחתם
|
פעם חשבתי שאני על הסוס
היה לי אגו של קאובוי רעוע
הבנתי שהחיים זה לא קיבוץ
ובטח שהקיבוץ לא במערב הפרוע
|
שלום לכם אחי הציונים
אני יורד ומשאיר אתכם עם דף ועט
כי עם מגל וחרב אי אפשר לכתוב סיסמאות.
|
ורק התמונה שלך,
דיוקנך הקר
חדור במוחי
נעוץ בבשר.
|
הנפתי אותו במהירות והטחתי בחוזקה על הקיר.
הוא התנפץ מייד ודמם.
|
תמונה א : מעבר תת קרקעי רח' אלנבי פינת קינג ג'ורג' צהרים
חוץ.
ריח השתן עולה מהמעבר התת קרקעי בו יושב קבצן לבוש סחבות לידו
מונח בקבוק וודקה חליל ישן ומעט מטבעות שנזרקו מהעוברים
ושבים.
עוברי אורח הולכים בצעדים מהירים.
ענת בחורה בת 26 מטופחת ויפה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
החבר של שלי
הוא סיפור מצוץ
מהאצבע !
צפיחית בדבש
מוכרת רכילות
משומשת לזה
שמפיץ שמועות
כדוגמא לאהבה
שאינה תלויה
בדבר. |
|
