[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 216446120 216446120

לרשימת יצירות השירה החדשות
לא להיות תלויה, לא להרגיש חייבת
לא להיות תקועה עם עצם שחונקת
לא רוצה להסתחרר מיין החיים
לא רוצה להקיא משיכרות המתים

והחיים רצים לי בראש
אחורה וקדימה
כבר אין לי ממה לחשוש

יש אנשים שמשליכים הכל על אלוהים
אומרים שהוא מחליט
שהוא מחליט איך תיפול הקוביה
אבל אני
אני חושבת שהכל תלוי באיש הקוביה

אז הכל שחור, אין דרך לעבור
את כל המכשולים, נמצאים אין ספור
אז אני במיטה, לבד לידך
בתוך עצמי, אני בוכה

אבל בכל זאת
ילדה קטנה וטיפשה אני
ממשיכה להיאבק במכשולים
ממשיכה לחפש מקום
בו העצים לא מכסים את השמיים
ועוצרים כל קרן אור

כל דיכאון כזה, כל עצב, מקרבים אותי לסוף.

סתם ריקנות כזאת
מחלחלת בתוכי, ועושה לי דווקא
חוסר המשמעות סוטר לי בפנים
מנסה להעיר אותי מהאנטיפטיות היבשה הזאת
מחלום אפרורי ללא משמעות

דפים מצהיבים
עליהם מילים דהויות
האומרות בסתר
סודות גלויים לעין מזוינת
וללב פתוח

צליל נשימות קצובות
כל נשימה מדודה ומדויקת
על רקע חריקת כיסא
המתנדנד באי שקט שקט

אז תהיה איתי עכשיו, אולי בסוף נשכב
מה זה משנה בעצם, ככה לא נהיה לעד
כי למעלה או למטה, גם באמצע אותו דבר
בכל מקום שבו אהיה תמיד ארגיש לבד, מוזר

כי יותר מידי שמש ופרפרים מעופפים
לא טובים לבריאות- כך אומרים אנשים

אז היא כלואה, ללא מוצא
מחפשת פתרון, מחפשת הגיון
מחפשת תשובה לכל השיגעון

שקיעת החמה
כבר חסרת משמעות
כוכבי הלילה
מנצנצים בריקנות

ת'אמת שזאת בטח תהיה מישהי
ת'אמת שזה כבר לא כל כך משנה

קשה לנו, אנחנו תמיד מתלוננים
רע לנו, אנחנו נאכלים מבפנים
כי כששומרים הכל בבטן, לא יוצא מזה כלום
בסוף הכל מתפוצץ, זה כבר משחק מכור

זה נגמר. זה לא כמו שזה היה בהתחלה. ככה לפחות אתה אומר.
זה הייתה החלטה של שנינו. ככה לפחות אתה אומר. אומר כדי לא
להרגיש אשם.

עד שנמאס
והכאב נמצא
והכל מסתובב
אבל בסוף יהיה טוב

לחזור?
לא יודעת אם אחזור
רק לברוח... לפחות בינתיים
בינתיים כשהלב כבד עליי

הכל כבר נראה לך אותו דבר
מנסה לעצור, לנשום
רק לצאת מהחלום
בסך הכל רוצה להתעורר

כל מה שנשאר זאת התקווה למחר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
האם אני שמחה להיות לבד? ברור שלא
האם אני מפחדת? ברור שכן
אבל זו הבחירה שלי, ואני לא מצטערת עליה

עוצמת את העיניים ומרגישה את כל הריקנות שבפנים.
ריקנות משכרת
ואז חוזרת בבת אחת למטה, ושוכחת שאני צריכה להמשיך לצעד הריקוד
הבא.




גם אם כן, אז
לא!






מוחמד מחמוד
אחמדוביץ'
אופטימי מתמיד.


תרומה לבמה





יוצר מס' 38831. בבמה מאז 19/7/04 22:16

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעמית שתיל
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה