[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 71416895 71416895
אל היצירות בבמה האהובות על עמית פאראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
השנים עוברות,
אני עוד מעט בן 28,
והכתיבה?
אין לי מושג מה עם הכתיבה.
הייתי רוצה לאמר משהו חכם
מתחכם
אבל אין לי מה לאמר
פשוט אין

יאללה, עזבו ת'מקום
אני רוצה ללכת לישון.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אורבני
הרחוב חיבק אותי בחמימות מהולה בלחות תל אביבית לא מוגזמת
מידי, כזו של ימים אחרונים של הקיץ שמנסה עדיין להוכיח שהוא לא
וויתר, ועוד כוחו במותניו. המכוניות נסעו לאיטן ברחוב ההומה
בימים רגילים, צפצופים צורמים לא נשמעו, והציפורים נתנו קולן
בשיר

זכרונות
מה זה הקטנוניות הזאת, אני מדבר פה על מיכל, פור גוד פאקינג
סייק, ואם הייתי חושב קצת יותר מהר מהחלודה הג'ינג'ית הזאת
והייתי מבקש קודם היא הייתה קמה ומכינה לי קפה.

זכרונות
הצעתי שנלך ברגל, ושניה אחרי שיצאו מפי המילים רציתי להוריד
לעצמי סטירה מצלצלת על הלחי, מה לעזאזל אני חושב לעצמי? ללכת
ברגל? זה כמעט כמו לעשות כושר, ואני, שהייתי כל כך גאה בכך
שכבר שנתיים אני הסטודנט היחיד פה שכף רגלו לא דרכה בחדר כושר,
מציע הצעה כל כך

אהבה
ופתאום זה נגמר.
היא קמה מהמיטה והתלבשה. לא שהיא היתה עירומה לפני כן, היא רק
סגרה את החזייה וסידרה את השיער. התהפכתי על הגב ושאלתי, למרות
שממש לא רציתי לדעת את התשובה, "את חוזרת אליו?"

דיאלוג
-בוא הנה, כן כן, אתה . מה אתה מסתכל לצדדים? אני מתכוון אליך.
מה אתה חושב שאתה עושה כאן?

מקאברי
הלילה היה מדהים, חשוך ומריח נפלא מפתיחת פרחי הלילה שגדלו פרא
באזור. המדים התייבשו כבר מהרטיבות המעצבנת שאחזה בהם משעות
הערב המוקדמות

שעות של ישיבה. שום דבר לא מטריד. חלון המרפסת פתוח לכל אורכו,
מציג בגאווה את הקיץ הפתאומי שניבט דרכו. מידי פעם מביט למעלה,
מסתנוור בחדווה מקרני החמה הטובה שעטפה את החורף של פברואר
בחיבוק מלטף. בלי שעון ובלי זמן, גם כך וגם כך אין היום שום
דבר שיכול להוציא א

דיאלוג
'ילד'
'מה?'
'איפה ההורים שלך?'
'לא פה'
'לא אבא ולא אמא?'
'לא'
'אז מה אתה עושה פה?'
'יושב'

אירוטיקה
שירה הובילה עלי שלוש אחת בטאקי, קלפים ישנים בלי התוספות
המעצבנות שהגיעו אחר כך. אין מה לומר, היא אכלה אותי בלי מלח
במשחקי זוגות.

אורבני
'סבא שלי מת' מלמל עמית, 'לפני שבע שנים, אני אפילו זוכר את
הלוויה'
'רבין מת לפני שבע שנים' הפגנתי ידע שימושי.
'שש, ונרצח' הפטיר עמית

אורבני
איזה חרבון משחרר, זה יושב לי ככה כבר מהצוהריים שמיכל התנדבה
להכין משאריות רקובות של דמויי מוצרים שמצאה בתחתית המקרר
הנטוש זה יותר משבוע בשל חוסר דיירים פעילים בדירה.

מארועי הבית ברחוב סוסו הכוהן 8

אירוטיקה
שמעתי על איש אחד, שגר בבאר שבע, איש שהיו לו שלוש נשים באותו
זמן, שלוש, לא אחת ולא שתיים, שלוש. לך תבין, מה לעזאזל צריך
שלוש? אני עם אחת בקושי מסתדר.

ג'ננה
כשרעשו התותחים, המוזה נדמה.
כששתקו היא לא שבה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
מחאה
ראש ממשלה מדושן
עומד על במה של כבוד מפוקפק
מתרץ חיילים שחוטים.

ונקנה עוד קצת
ונקנה עוד
אושר בקופסא עם צלופן ורוד
והוראות להפעלה ולכביסה

בדידות
שעות בין ערביים עוברות
בחלון חדר השינה,
שעות של ערגה
ביני לבינה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אירוטיקה
החזקתי את הזין ביד וציירתי שמיניות על תחתית האסלה, מנסה לא
לפגוע במים כדי לא להרעיש ולהעיר את... להעיר את... כוס אמכ,
איך לעזאזל קוראים לילדה?

היא ואני
בימים הלוהטים של סוף יולי ותחילת אוגוסט, כשהיינו מחפשים כל
היום מפלט מן החום, חיים בין מקלחת למקלחת, פעם אני, פעם היא
ופעם ביחד.

הוא ואני
ירדתי לו, מצצתי לו את הנשמה, נתתי לו ללקק לי את החור של
התחת, אפילו אצבע הוא דחף לשם, הכל, כל פנטזיה מפגרת שהוא זכר
מהסרטים הכחולים שראה מכיתה ז' הסכמתי

שני ילדים בני שלושים ואולי קצת פחות עומדים על קצה היום
ומנסים למצוא את מה שלעולם עוד לא היה בינם לבין הרוב.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ביציאה מבאר שבע צד כתם כתום את זווית עיני הימנית. לחצתי על
שתי ידיות הבלם, נועל גלגל אחורי וקדמי כאחד, עוצר בחריקת
בלמים מטרים ספורים אחרי תחנת ההסעה לחיילים. חזרתי אחורה,
דוחף את הטוסטוס בשתי רגליי. 'חייכת' אמרה לי הכתם, 'אז באתי'.

אני לא חושב שנשים נולדות מטומטמות, זה נרכש, לפחות ברוב
המקרים.


לרשימת יצירות המסה החדשות
...סוף סוף גם בעלות מחזור קיבלו את הזכות להפציץ זקנים נשים
וטף בשליחות המדינה ובכך ליישם בצורה המושלמת את המהפכה
הפמיניסטית...


לרשימת יצירות הניו מדיה החדשות
אנימציה
חומר למחשבה...




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
אושר זה כמו
להשתין במכנסיים
- כולם יכולים
לראות את זה,
אבל רק אתה יכול
להרגיש את זה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 1262. בבמה מאז 12/2/01 5:06

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעמית פאר
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה