|
AmitPaz
בין קולות הדממה, נשמע קול חלוש.
זאת הסערה המתרחקת, זאת המניעה את העולם.
ואל משב הרוח, הנושב בחלונך.
והיא חמדתי, אלייך צוחקת.
ואת מבטכם, יישרתם, בי.
|
שם ישבה לה על נדנדה,
היא היתה שם בודדה.
ואור ירח מסנוור, הפך אורח וחבר.
וגם אתה, ילדון שלי, ברגעים מסויימים,
אתה חלק מילדי הלילה.
|
חזיון תעתועים עומד מולי.
ובתחכום קל, מחקה אותי.
וקול ממעמקי, עולה כשצף, מחלחל למחשבותי, למה אני?!
|
שוב, ליל כוכב רחב.
שוב, מה איתך עכשיו.
ושוב, לי מחר אתה עונה.
|
|
|
מסכן, ההוא.
שלושים מיליון
עותקים הוא מכר
ועדיין לא מצאו
את מי שהזיז לו
את הגבינה.
אני? שולח את
דינו ואומר לו
לא לחזור בלי
הגבינה והראש של
הגנב בשקית.
נפרדת, ברור.
המאפיונר
הקומפולסיבי
מציע פתרון. |
|
