|
 אז זה אני,
ואני מקווה שמשהו ממני נגע במשהו מכם,
אפילו אם זה לרגע,
אפילו אם זה צמרמורת,
ובמיוחד אם זה חיוך,
עמית אופיר |
http://www.kasum.net
amitoffir@walla.com
עמית בן 30 גר בתל אביב, מנהל את חברת טרובדור -
המפתחת דמויות ממותגות, ותוכן.
למד אנימציה באקדמיית בצלאל
מחבר ומאייר הספרים "חיפוש מחפש משמעות", "סוד היחד
של החיים" וכן "כשאני ואת מדברים באהבה, משמעות
מחפשת חיפוש, "בראשית" "להציל נסיכה".
חברת טרובדור מוציאה לאור את הספרים של עמית, ובנוסף
מוצרים נוספים שהיא מפתחת כגון:
כרטיסי ברכה, חולצות עם הדפסים, פאזלים, ספלים,
תיקים, מדבקות, מגנטים, הזמנות לימי הולדת הזמנות
לחתונות ולאירועים, עמית גם מקיים סדנאות יצירה
בנושאים של הספרים שלו, הצגות סביב הספרים חיפוש
מחפש משמעות ולהציל נסיכה, שמנים לעיסוי לנסיכים
ונסיכות, וכמו כן עובד עם מגוון יוצרים בתחומים
שונים,
עמית מחפש בימים אלה, יוצרים מוכשרים המעונינים
להשתלב בחברת טרובדור.
ניתן ליצור עם עמית קשר לגבי פרטים נוספים-
050-2374195
www.kasum.net
כואב שזה מפתיע מאחור ופוגע ...
במיוחד אם לא ציפית
|
כשתשקעי אנשק אותה
אחבק חיבוק ואחייך,
כשתאדימי גם אני אאדים
מעט ממבוכה, מעט כי סוד יסופר.
|
ישן אבל גם אם רוצים וגם אם לא,
לא שוכחים לעולם.
|
פתאום דווקא לברוח מכל העולם, דווקא זה מקרב אותי
אני כמו ענן שמשנה צורה
מגוון בהיר משתנה לגוון כהה,
מדמות מוכרת לדמות לא ברורה...
|
"כשאני ואת מדברים באהבה הינו הספר השלישי שלי שראה אור ברחבי
ישראל, לאחר "חיפוש מחפש משמעות" ו"סוד היחד של החיים".
גם ספר זה הינו מכיל מסר מקסים והוא מלווה באיורים ובשלל
צבעים.
הספר נמצא בכלל חנויות הספרים וניתן להשתמש בו כמתנה
אטרקטיבית.
|
נגיעה קלה במכחול הרגשות שלי, שוב, רגע לפני שנסעתי...
|
תודה שגרמת לי לצחוק, בזכותך הרגשתי דגדוגי בטן בלי סוף.
|
כל כך הרבה דברים הובילו אותי להגיע לכאן ואני עם דמעות, מודה
לכל מי שעזר לכוון. אני יושב מול אדם שכל הזמן נוגע בי במקומות
שונים בגוף. אדם שחיזק אותי בצדו האחר של העולם, ששר אלי מבין
מיליון אנשים, חתך את האוויר גם היום ופגע בי, בלבי.
|
כל כך הרבה דברים הובילו אותי להגיע לכאן,
ואני עם דמעות בעיניים, מודה לכל מי שעזר לכוון.
אני יושב מול אדם שכל הזמן נוגע בי במקומות שונים בגוף,
אדם שחיזק אותי בצדו האחר של העולם, ששר דווקא אלי מבין
מיליוני אנשים.
|
אני עף בשמיים רחוק וגבוה.
אי שם בעולמותיהן של פיות.
הן צמריריות ופריכות ורוצות בטובתי,
מבטן מרגיע ואני נותן לעצמי להירדם בשמים.
|
כבר בוקר ועוד לפני שאני פוקח עיניים אני יודע,
אני מרגיש את השדים מתלחשים כיצד לפגוע בי פגיעה ישירה, ישר
בפנים
ואני מסתתר ומוסיף להיות ריקני, כדי שלא יהיה לי משהו אישי
להתגעגע
כבר חושך ואולי בעצם כבר היה חושך מהרגע שקמתי
|
הכל מותר לי, כי זה בא מן הטוב
אינני האדם הלבן, אינני משתלט על הכל
|
בערך בסוף העולם, במחוז עשיר במינרלים, צמחיה ובעלי חיים, כעשר
שעות דרום מזרחית לעיר הבירה של ברזיל, ברזיליה, כארבע שעות
נסיעה דרומה מ belo horizonte (נוף יפה - מילולי) - עיר הבירה
חבויה לה פינה של גן עדן.
|
אם אתם עדיין בברזיל...
מורו דה סאו פאולו הוא אי הנמצא כשלוש שעות הפלגה מהעיר הגדולה
סלבדור, הממוקמת במחוז ה- bahia, אותו אזור שהחורף ממאן להגיע
אליו.
|
זר ניגש אלי ומתחיל בסיפור, זר שאני מכיר כל חיי מדבר אליי כמו
בכל יום כמעט על דברים שקרו לו יום קודם לכן, ואני יושב מולו,
אוחז בספל קפה חם ומביט אל שתי עיניו, לרגע לא מסיר את עיניי
ממבטו.
|
כשזה נראה שהכל מתבלגן
תמיד יש מישהו שמביא אתו קצת אור ולא חושך
ואני, כשאני מזהה אותו משתדל להיצמד אליו.
|
גם כשהעיניים יודעות שצריך להעצם לרגע, אני שוכח את הזמן ולוקח
שאיפה עמוקה להריח.
לבדוק שאני עוד חיי, לתת לזה שם,
לזהות את הצבעים שמשלימים אותי,
לברר אם אני באמת מי שרציתי להיות
|
יום הולדת לאמא ויש ים של שמש בחוץ
ואותי קל לשכנע
|
פוקח את העניים ובולע את השמש,
והיא לא שורפת לי אלא חמימה,
והיא לא צורבת, אלא דווקא נעימה,
ויש מי שילהיב אותי היום
ויש מי שייקח רחוק,
ודווקא לא מכיוון שציפיתי
ודווקא לא בזמן הכי טוב
|
אני איש עצוב היום,
ודווקא הכל טוב לי, ויש את כל הסיבות למה כן לחייך,
אך אם קודם זה עבד, אז עכשיו אני כבר לא משתכנע,
אני עצוב כי זה מה שעושה אותי היום בן אדם
|
אני נזכר במשמעות שחשבתי שיש לדברים שהיו ביננו,
דברים שהבטחנו, דברים שאמרנו זה לזו,
שלא נשכח או שלעולם לא יהיה תחליף מספיק טוב למה שהיינו ביחד,
דברים כאלו אישיים ואני נקרע מתוכי החוצה, כשמביט לאמת בפנים.
אני גדל ומשתנה וכבר לרגע לא דומה למה שהייתי לפני
|
כבר מתגעגע ולא מצליח להתמקד בדיוק במה
כבר מרגיש את החנוק הזה בגרון
ולא יודע איזה סוג של ימים מתקרבים אלי מהאופק
את נוסעת וגם את אינך יודעת מה יבוא מולך, לאיזו סערות עוד
תיכנסי
|
עוד מעט תירד החשיכה, הירח שוב מלא וענפי עצים מסולסלים מספרים
לי שאני נכנס אל היער,
בפנים כבר לילה כי אפל, ורגע לפני שנאבד מוצא בקתה להעביר את
הלילה. דופק בדלת ואף אחד לא עונה, נותר לי רק להיכנס ולהדליק
נר כדי שאראה את הדרך, זהו בית עתיק, מלא בתפאורה ובר
|
אל מול נהר אני ניצב כשקבוצה של יצורים
ממליכים אותי להיות מלך.
צ'ילה
|
אני עף בשמיים רחוק וגבוה.
אי שם בעולמותיהן של פיות.
הן צמריריות ופריכות ורוצות בטובתי,
מבטן מרגיע ואני נותן לעצמי להירדם בשמים.
|
"את נופלת לי אל פנים חלל הבטן, קצת למטה ובצד.
את יודעת!? איפה שמרגישים כזה כאב מוזר.
אין לי תשובות כרגע, רק אלפי שאלות וחלק מהן נוגע בך.
את קוביית הדומינו שהתחילה את הנפילה של השרשרת.
|
טור שבועי לאתר www.iwomen.co.il במדור התיירות בו אני כותב על
מקומות ואתרים בברזיל תוך שימוש בסיפורים וחוויות אישיות,
כתיבה מאוד שונה ומעניין להציץ פנימה.
|
מורו דה סאו פאולו הוא אי הנמצא כשלוש שעות הפלגה מהעיר הגדולה
סלבדור, הממוקמת
במחוז ה- bahia, אותו אזור שהחורף ממאן להגיע אליו.
כשאתם שם, אתם עשויים להרגיש שאתם בעצם מתהלכים בממלכת השמש,
ואפילו כשעננים
מגיעים, ומכסים את השמיים עד מחנק, הטיפות הגדולות
|
בערך בסוף העולם, במחוז עשיר במינרלים, צמחיה ובעלי חיים, כעשר
שעות דרום מזרחית לעיר הבירה של ברזיל, ברזיליה, כארבע שעות
נסיעה דרומה מ belo horizonte (נוף יפה- מילולי) - עיר הבירה
חבויה לה פינה של גן עדן.
|
לוגו לספר החמישי שלי "לחישות".
|
ציור קיר באכסנייה שלי בברזיל 2000
|
קרקטורה של עצמי הפוך
עבודה בעפרונות
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
- ומה את רוצה
להיות כשתהיה
גדול?
- אינסטלטור.
- למה?
- כי אמא שלי
צריכה כמה
תיקונים.
ילד בן חמש
שמסתובב בחברה
רעה ולא מבין את
זה. |
|
