|
"Love is a strange thing
just when think you know how to use it
it's gone"
"כולנו מיוחדים,
אבל באותה הצורה,
והוא - בצורה מיוחדת."
(רביב לוי)
נולדה בשנת 79 ומאז היא משתדלת לעשות כל מה שעושה לה
טוב. בכלל זה גם הכתיבה.
משתדלת לבקר בכל הרבדים של החיים, אוהבת את העמוקים,
אבל לא מזניחה גם את הרדוד (והשטחי) ומה שביניהם
ומכל הגבהים היא אוספת את כל הנקודות שביחד מריכבות
- אותה.
אז אתם מוזמנים לקרוא, ותעשו טובה, אם כבר קראתם -
תגיבו...
אתה כמה פעמים כמעט "אוכל" את הנקודה ואתה תמיד איכשהו מצליח
ללכת מסביב (אפשר להגיד סחור וסחור או שיגלו אותי לארצות
הקור?) ובמשך כמה שניות טובות אתה יודע, שאם עיקרון המשחק היה
לא לפגוע בנקודה, היום היה יום המזל שלך. אבל מה לעשות זה לא.
|
הוא שכב חסר אונים וידע, שהפעם לא יוכל לפתוח את פיו ולשאוף את
האוויר סביבו. הוא גם לא היה בטוח, שלו יכול היה לפתוח את פיו,
משהו היה משתנה. פתאום הוא לא יכול היה לדעת, אם בחדר יש בכלל
אוויר או שהפעם באמת נדמה לו. הפעם זה לא שהאוויר איננו נראה.
|
לצורך קבלת האישור יש למלא מספר טפסים. את הטפסים יש למלא
בכנות, בגילוי לב מוחלט, בכתב יד ובארבעה העתקים. הטפסים
יישלחו אל הועדה, לא יאוחר משבוע לאחר הפרידה.
|
משהייתי ילד קטן יש לי חלום. כלומר, ממש מגיל צעיר ידעתי
בדיוק, מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול. ילדים אחרים התלבטו בין
כבאי, לשוטר, למרים משקולות. לא אני. אני ידעתי שאני רוצה לשבת
בראש ארגון טרור.
|
וכל מה שצריכים היינו לעשות וכל מה שעשינו היה לפתוח את
העיניים ולראות. להרגיש בכל הגוף. להושיט יד ולגעת. בקסם.
|
I only said I'm yours tonight
so make the best of what you've got
'Cause it might faid with mornings light
|
השורות הבאות,
שכתבתי לך
מראות עד כמה אני בטוחה.
|
נעשה הצעד הראשון
שפותח מסע ארוך
|
תגיד לי, מי אמר שיש קשר
בין "מאוהב" לבין "מאושר"?
איך אפשר לחייך כשכואב?
תראה, עובדה שאפשר
|
הנר שהדלקתי להאיר את השקט,
גם הוא כבר עומד לוותר.
בחושך, הכאב נראה קצת פחות
ובכל זאת - מורגש יותר.
|
הזרם נותק. המתח נפל,
אבל כל האורות עוד דולקים.
|
לשבת על הבר
לעשות כאילו היה לי משהו טוב
והוא נגמר
|
התהוותה בי פתאום הכרה עמומה,
שברחבי האינסוף יש גם כוכב שלי.
|
האם זה הזמן לדרך אחרת?
לוויתור על קרקע יציבה מרצון?
לפעום במשרעת לא מבוקרת?
לבקר בכל נקודות הקיצון?
|
קרוב קרוב
אבל לא נוגעים
האויר בינינו עוד מעט נחנק
נושמים את אותן נשימות
|
והדיבור שלך בטון אחד
עצוב יותר מבכי.
|
תערפל את חושיי
ביין מתוק
תעשה לי לרצות
תעשה לי לצעוק
|
אני האמנתי עד אותו רגע, שאת מידת החשיבות של משהו מודדים בין
השאר במידת הקלות והמהירות בה מוצאים לו תחליף. הייתה לי מין
הרגשה רעה כזו כאילו לא השארתי אצלך שום משקע. לקח כמה זמן עד
שהתחלתי לחשוד, שיש בך משהו קצת שונה. שאתה סובל (או שמא נהנה)
מרגשות מודולארי
|
כבר כמה זמן שאני סורקת את הספקטרום, מחפשת אחר תדר בסקאלה,
מבקשת להסתנכרן על איתותי רגש, אפילו קלושים. אין ולו אות אחד
שעובר את סף הרעש הלבן.
|
האיש הכי עצוב בעולם, חושך זה האור הכי בהיר שהוא מכיר.
|
החיים זורקים עלינו רגעים, שלפעמים פוגעים מסביב ללוח. לפעמים,
פוגעים בלוח עצמו, אבל רק לעיתים רחוקות ביותר יש רגע יחיד
שפוגע בדיוק במרכז, בדיוק בנקודה הרגישה, ואז כמו נפרץ סכר וכל
הרגש שלי מתחדד.
|
כשמהלכים תקופה ארוכה על קו התפר שבין המדע המדויק לבין
ההומניזם המופשט, מגיע הזמן בו בלי משים מתחילים למדוד את הרגש
בכלים אמפיריים.
|
יש דברים, שלא משנה כמה אדוש בהם עם עצמי אני לא אצליח להבין.
ואני לא מדברת על חורי תולעת ביקום.
|
החיים זה בעצם כן כמו באגדות. יש ביצה, מלא צפרדעים, ואת צריכה
למצוא צפרדע כזה שיהפוך לנסיך בכמה שפחות שלבים. מקסימום
תוצאות במינימום זמן.
|
פעם סיפרתי לך שכשהייתי קטנה...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בשש בבוקר
הציפורים
מצייצות, השמש
מלטפת, הטל
מנצנץ והדשא
זורח, בכבישים
אין עומס יתר
ואפילו הבמה
עולה מהר!
איש הזבל |
|
