|
הבטתי במראה וראיתי מישהי מסתכלת עליי.
אבל המשהי הזאת לא היתה אני.
זאת אומרת, כן. היא כן היתה, אבל היא היתה שונה. היא
היתה צבועה במייק-אפ ועיפרון בשפתיים.
היא גם חייכה אחרת, היא היתה יותר משוחררת.
יותר אמיתית. (או אולי עמיתית)
אבל הבנתי שהיא בעצם שקר, היא משהו שמוכרים. ויותר
טוב להיות אני. (גם אם זה כלול בזה שיראו גם אותי
ואת אנוכי.)
אז שטפתי פנים במים וסבון (וניקיתי במגבון עם קרם
לחות) ולא הבטתי שוב במראה.
הכתפתי את הטיק שלי, הוצאתי קצוות שיער מהקליפס,
ויצאתי לחכות לאוטובוס.
(עמית. - 1991)
"בוקר טוב שמש.
לילה טוב כוכבים."
|
|
|
"כבד את הכלב
שלך בסלאמי, זה
טעים"
מתוך "349
פתגמים שלא
הועילו לאף אחד
עד עכשיו ולא
יועילו גם
בעתיד" |
|
