|
נולד ב1977 ועד גיל 3 לא דיבר
בשנים האחרונות גם קצת כותב ונשאר רק להתגעגע
לשנים בהן לא דיבר...
כתיבתו אינה תמיד נהירה ובנויה מעולם אסוציאציות
פרטי
נותר לכם רק לקרוא ולהתחבר כל אחד ואחת בדרכם.
לראות את הזוועה יומיום.
אדם צועק ואט אט הקול נחלש, התנועה כבדה, הנימה מפוחדת
|
אותך עד בלי די
אותך עד סוף העולם וחזרה
|
ורד אקטוף למענך
ליבי ישתות ויתרוקן
|
יש בית דין צבאי
יש בית דין אזרחי
יש בית דין פלילי
אני,
|
ובנשמתי חשתי דימעה ומליחותה דבקה ללשוני
דממה שהיא נצח במורד שהוא תהום.
וקולי נדם,תמו דבריי,פסו מפתח ביתך.
|
דמותך מול עיניי, בהירה כתמול שלשום
|
דמותם מול עיניי
אחד אחד בתורו
|
הילדים כבר אינם בגן
הידים אינם לבד
הם איתי בכל רגע
|
העולם נפל,הוא אינו קיים!
חדל...
היה זמן שבו העמסתי אותו על גבי
|
הצל על הקיר מדבר
מוצי הגה ועוד הגה,מחבר משפטים ,מעביר מסרים
|
יש שאומרים ,דברים שחלמת עליהם מופיעים בעתיד לבוא, ואני אומר
כבר הופיעו בעתידו של מי שלא חלם ואנו חולמים את אשר לו.
|
שיר שנכתב בלי דמעה כמוהו כדמעה שירדה בלי רגש.
משול הוא למילים שמרחפות מעל פי התהום תופסות את המובנים
השבריריים אבל לא נוגעים בהם.
|
ההווה קיים רק בתודעה להיעשות
לעבר שאיננו ולהיות לעתיד שאינו נתפס.
|
ציפור שיר על ענף תישב,
ציוצה לשחר מפציע
|
יכול להיות שדבר לא היה
דבר לא קרה,לא התרחש
נגמר לפני חשיבה,זרם לביוב
|
אני יושב ועט בידי
אני חושב ועט בידי
|
השמים אינם שמים לנו גבול,אנחנו שמים גבול לשמיים
כמו שהכחול אינו כה כהה, כך גם הבהיר אינו כה בהיר
הכל משתמע מהמכחול והצבעים שבחרנו
|
לוואי והיה הכל מתהפך
לוואי ולא היה קורה
|
דברים סתומים ,ללא משמעות חולפים ליד
הרס של יפי ,בידי בנאליות וקטנוניות
שירה שרק נוגעת בשיריון מרהיב ונוצץ
|
הייתי רוצה שיגידו שאני מוזר
|
רוצה לדעת מה צופן העתיד,
שואל דברים מההווה כדי לדעת קצת יותר בהמשך
מקשיב לרחשי ליבי,מצמיד את האוזן
שומע את ההלמות
|
מילים אינן כה מובנות לנו, צלילן אומנם ברור
אבל הן לכשעצמן מוסתרות
|
חרטתי על ליבי לא להצטער על מעשיי
לא להסתכל אחור
לעתיד אייחל
|
נוכח נפקד, כאילו חי בשני עולמות
|
יושב לבד ומביט בעיניים,שמצטיירות בדימיוני
נעלמות כאילו לא הופיעו
|
פרפרים נשרפים באור המבהיק
מגביהי מרום ומנמיכי כנף
נמשכים אל האש המכלה
|
צווחה של חיה מעוררת תחושה של ייאוש
נוזלת לתוך האוזן,חודרת לתודעה
אין זה מרפה,אין זה נגמר
|
הייתי נותן את כולי בשביל טיפה ממבטך,בשביל חיוך יחיד וקריצת
עין בודדה.
הייתי משפיל את גווי ומחכה לכאב
רק בשבילך...
|
רק מחברת נשארה
חולצה אחת
מספר זיכרונות
המגע הרך
|
אני ריק
אני מבוזבז
אני ישן ושרוט
|
הזמן הוא שינויים "נראים לעין", כאילו שהיו " נראים לעין" ללא
קיומה של כירורגיה פלסטית וכאילו המתקיימים ונוצרים באורגניזם
האנושי.
|
יש דברים שכנראה לא נועדו להיות מובנים
יש סיפורים שאדם מספר רק לעצמו ומחסיר מין העולם
|
כשאתה מאבד את הכל, אתה מוצא בסוף רק את עצמך
כשהכל מסביב אבוד נשאר רק הקול שלך!
כשהשמיים מתמוטטים
|
הבטחתי לעצמי שלא אחדול,וחדלתי..
הבטחתי לא להביט לאחור ועיניי סבו מעצמן,
אין הגנה מפני הרגש,אין מקלט מהדמעות
|
מה אבד לי בתוך התהום? מה דליתי מאותה באר?
המים הזכים התעכרו בדם,
|
ביום שאעשה את שאומרים לי, יעשה זאת מישהו אחר
ביום שאשמע בקולם, יידום ליבי
|
|
|
אני לא מוכן
לאכול צדפות.
אני רוצה את
האוכל שלי מת -
לא חולה, לא
פצוע - מת.
וודי אלן |
|
