|
314420851
אני לא כותב גדול אני בד"כ כותב כשמשעמם לי מקווה
שתהנו מהדברים שלי...
בתודה מראש tarsos11 ;)
בבית הקברות של כפר קטן ישנן ארבע מצבות סמוכות זו לזו. על אחת
מהן נחות שתי בובות אבן אשר בדממה זועקות את סיפור הזוועה של
משפחת חוטב העצים.
מעשה שהיה כך היה...
|
ככה היא עפה לה בשמי הלילה ללא קול. שום רחש לא נשמע פרט לקול
קלוש של חבטת כנפיה באוויר הצונן. בכל מקום שבוא היא עברה כוכב
זוהר נדלק. כך היא עוברת מחליפה את החמה מאירה לנו שמיים מלאים
אהבה.
|
היה לי חלום להגיע לשם
הייתה לי תקווה לנצח אותם
היו ימים בהם הייתי חופשי
היו זמנים בהם שמחתי להיות עצמי
|
הוא היה תמים בין אנשים
תמיד שיחק בין חברים
חלם להגיע לשחקים
רצה לעוף עם מלאכים
|
אין אגדה שלך ראויה
ואין נסיכה שלך היא דומה
כל חייך חיית בסיפור
לא ראית שהעולם אלייך קשור
|
השמיים מתכסים בעננים
אנשים אל תוך בתיהם נכנסים
בחוץ רק את ואני עומדים
רק עומדים ובאחד השני מביטים
|
עצום עינייך ולך אחריי
הפסק שאלותיך ושמע מילותיי
עצור כאבך וקח את ידיי
עזוב צערך ושוב נא אליי
שכח את שאבד אביר חלומותיי
אני כאן בשבילך אהבת חיי
|
מי אנחנו בכלל?
האם אנחנו ראויים למביט מעל?
הוא יציל אותנו כשנהיה מוכנים
כשנתחיל לנהוג כאנשים ולא כשדים
|
אנשים מתים חיים
בלילה ילדים צדים
ממשיכים תמיד הולכים
לא עוצרים ולא תוהים
גורמים כאב גם בחלום
הורסים הכל אפילו חום
|
עינייך כבר לחות
למרות שאינך רוצה לבכות
ועל פנייך כולם רואים
את הכאב שנמצא בפנים
|
אנשים מביטים לפעמים שואלים
לא מבינים ולעולם אינם אוהבים
ממשיכים בדרכם מבלי להביט לאחור
ממשיכים והולכים בלי לעצור
|
כל הזמן חי בשאלות
מסתכל מסביב ולא מוצא תשובות
ממשיך בדרכי שואל אנשים
אך את התשובות אין הם יודעים
|
הוא הגיע
ואז הלך
הוא הופיע
עכשיו ברח
|
כמלאך ניצב על הר
כאיש ניצב על שפת נהר
כמלך יושב על כיסאו
כמשרת השוקד על עבודתו
|
כמלאך ניצב על הר
כאיש ניצב על שפת נהר
כמלך יושב על כיסאו
כמשרת השוקד על עבודתו
|
כשלי יש שאלות לתשובות הן לא ראויות
כשלי יש שאלות הן כולן טיפשיות
כשלי יש תקווה זאת סתם הרגשה
כשבי יש שימחה לפיהם זאת בגידה
|
זה המגע שפעם היה לי
זה המגע שאיתו שימחתי
יכולתי להעלות חיוך על הפנים
יכולתי לשמח אנשים עצובים
|
אני גיבור שהלך לאיבוד
אני אביר שבדרכים אבוד
יצאתי למסע למקומות רחוקים
שם ראיתי מראות מדהימים
|
איני יכולה לשמור על הסוד
שנינו הפכנו אותו לסיפור רע עד מאוד
כל גופי מצער כואב
אנא סלח לי כשאספר את אשר על הלב
|
חלמתי מזמן על מלאכית
היא הייתה יפה וכה פלאית
היא הראתה לי דברים נסתרים
היא סיפרה לי דברים נשכחים
|
אני חי חיים שאינם שלי
אני פוסע בחלום בו אני לא אני
אני חש כאב עז בגופי
אך הפצעים הם מעשה ידי שלי
|
אני כמדבר שומם
נראה שמח אך מקנא בהם
להם יש רגשות מדהימים
הם, כנהרות - תמיד זורמים.
|
הם קרעו אותה מבין ידיי
ולקחו אותה מול עיניי
הובילו אותה למקום רחוק
בטענה שאין דבר מעל החוק
|
מה היא אהבה
אם לא חלום שהתגשם
מה היא תקווה
אם לא אביר בלא שם
|
מה יפים השמיים זרועי כוכבים
מה יפים הבקרים בימים חמימים
מה יפים ההרים המושלגים בכל עת
מה יפים הימים הסוערים כעת
|
תני לי ללחוש לך מילים עדינות
מילים חמימות מילים אוהבות
מילים שטעמן גן עדן
מילים שצלילם כטיפות על אדן
|
כך המכתב מזכיר לי אותך
בכל פעם שאתבונן בו אהיה יחד איתך
אוחז בידך בזמן שאת כותבת
מקשיב לקולך אם אי פעם את נעצבת
את המכתב הזה אשמור לעד בליבי
מכתב ישן שלעולם ישאר בתוכי...
|
הביטו בה במלוא הדרה
ראו אותה מחייכת בחיבה
חזו בה במלוא הודה
זו היא המלכה הקפואה
|
שמיים תכולים רוח קרירה
עננים לבנים, מה עוד נסיכה צריכה
מבחוץ הימים לאיטם חולפים
ולעת ערב כוכבים מופיעים
ארמונה משיש בוהק בלבן
משקף כל דבר באור סקרן
שקרן
|
האם זה שווה לעשות דברים
שכל בסיסם הוא רצונם של אנשים אחרים?
האם זה נכון להמשיך ולפעול
כאשר מעשיך הם רצונותיו של אחר להמשיך ולגדול?
האם זה מתאים לעבוד בשבילם
כאשר בניצולך משקיעים את כל מרצם?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
פרה מפוזרת
זו צרה צרורה !
פרה צרורה |
|