[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי עמית ביט
"..I'm good at love I'm good at hate
It's in between i freeze.."

Leonard cohen




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ייסורים
בזמן הזה כבר הייתי מטושטשת והגוף היה רדום, משותק למחצה. הוא
דחף את עצמו שוב ושוב עד הסוף,לרגע בתוך כל הכאב הזה חשבתי
שאני גומרת או משהו, והכאב - כמו כל פעם מחדש מזכיר לי


לרשימת יצירות השירה החדשות
I wanna swallow your tongue
Maybe I can produce

תקברי את עצמך
תחת אדמה
יבשה ומורבידית

ארוטי
אני אגיע לחצוצרות ואעסה אותך קלות עם כריות אצבעותיי
(האם נגעתי בציסטה?)

את מתפללת לידיים שלי
שישחררו אותך
ובזמן שאת נרדמת
אני מתפייסת עם יגונך

כמיהה
תלכי רגע שאוכל לבכות רגע
רגע תשארי
רגע
אייבב לי בשקט כך שבקושי תשמעי אותי

ארוטי
אייחל לבנות לו פיסת גלויה דהויה שהאושר שם חתום
כנשיקה אדומה.
ודמעה מרקדת נפתחת ומנגנת בעליצות נחרצת בין כותליי.

מסך שחור לבן אפור
חיה מזינה אותנו בתובנותיה
רק בעוד עשור נזכה להשכיל
כשעל כתפינו ילדים ושיני חלב

אהבה
אתה הורג אותי,
אבל לא ברכות
אבל גם לא בנוקשות.

אהבה
בחלל יש שמחה של ילד
אני באמצע
בחוץ חורף או קיץ

גן עדן
הצחוק שלה מהדהד בתוך ברכיי
יורדת כמו תהום נהדרת
עוברת בתוך קרביי,בתוך זרמיי

בדידות
אני רוצה להגיד משהו,
משהו שיתאים לנגנית צ'לו
שקשה להתעלם מקיומו
כמו נוכחות צליליה

סמים
דמות אחרת תכנס
היא תבחין אך לא תהסס
לפדר אפה ולרוקן מימיה
במהרה.

הלל
שים לב לקרניים האלו
החודרות לפנים שלי

מקום
מגבעות מיקטורנים ותפוחים מכניים
שאפו דעת - לא ירדו לסופה

יחסים
והשקט הזה שהסתחרר כזבוב סביב מנורה אחת מעל השולחן
נדם לו והמשפחה הזו שהיא בטח כבר שבורה מדי לא נדמה
למראה כוס היין המתנפצת באלגנטיות לעבר רצפה קרה

תחושתי
ידעתי - גופך תמיד עונד צבעים מפוסטרים
וטרם זמנם הגיע
ברזל גופך חם ורחמך לומד להתעגל.

ארוטי
כשתבוא לפגוש בי
אתהדר לי בוורוד

געגוע
אבא היה מכניס אותם בידו
ולא הכוונה לפקעת ראשי הסוררת שאלות בצורת משאלות
הייתי רואה את הבועות הקטנות האלה
וכשאבא היה מניח אותי לתוך הגיגית

תחבקי אותי כמו אקדח
תצרחי בשקט
אל תפריעי לזיכרון
להתממש

מקבר
את לא תדעי עוד הבעות כלב
אני אכתוב אותך בלילות אילמים מצער.

כמיהה
אני אחכה לכם
אני רוצה שתייללו אתי

הבועות נוצרות לך שם.
כמו כדורי בדולח יוצאים
מזווית פיך.

בדידות
סומק ורדרד הלך כבר
מכורח ההרגל
התעוררת חיוורת
יפה

עצב
שיערך הזהוב מסובב כלפי מעלה
לפסגת ראשך

הרהור
ולא אגע בדמעות גם כן
אלא אגע בעצמי
ואתאבל על רטיבות אחרת
שהלכה ממני

יחסים
קח את מהלומות חיי ועשה בהם כרצונך
אני יודעת שכבדים הם, אך בכל זאת

מרגישה טעם לוואי בחך
יורד בצוואר הלבן והרזה שלי

הלב שלי הוא
נערה עזובה
שנותרה בגשם
ללא שבילים לאבד בהם

כעס
בידים שבורות חזרת אלי
שבבים מהן פרושים לפני
ראשי מתפגר מאהבה

מינימליסטי
כשאסיט ווילון מחלוני
אראה מכונית אפורה
וממנה תציץ יד

קצרצר
אם אגיע לדבר
לא אדע להגיד מאומה
לא אדע להגיד דבר

זכרונות
את חושבת אולי הדובים כאן
עושים אהבה אחרת
וליבך כמעט נשבר מהמחשבה

צמד שירים
וכשתביט,
זרם חשמל היא תראה
פתע נפסק בזגוגיות עיני.

חלום
נשיקותי אינן רכות
ומבטי כשניי ספוגים
הסחוטים במים

ייסורים
זה מתגנב לאוזני כשמועה ארורה
חודר דרך הקרום העדין שבתוך האוזן

ייסורים
אסופת בגדים
מתערטלת בכאב
המוטל על הרצפה
כגופה

ייסורים
הצחוק שלי משכר
אני מסתכלת עמוק לתוך העיניים
המגע שלי רך

גיהנום
מפלסת לה שביל זהב לליבי הביישן
מתכנסת ומכניסה אורחים רבים בדמותה
נותנת רשותה בתנועת יד קלה

עצב
אין מילים שנאמרות בחושך
ואהבה היא רגע שחלף

תחושתי
התהיי לי אויב רך מצער?
או כגור חתולים,
מתרפק על אהבתי
לז'קט קטיפתי מחוספס

בדידות
כל צבע שתבחר
אלבש בשבילך

מינימליסטי
תלבישי על עצמך אותי
ככפפת משי
ותתני לי להאכיל אותך

ערפילי
המתח שמתבצר בין חדרי חדרים
מעמיס על מחשבתך
ואיך נשיותך נופלת לידיי
כמו בסרט ישן

כמיהה
הייתי רוצה להגיד
אני אוהבת אותך
בשפה של ממתקים

הגות
חלומות ניגרים מלוע פיך המתמלא אט אט
בריר המהול בחלומות ובלילות יבשים מצער
הייתי חולמת עלייך באה

אכזבה
כריות של אצבעות לא תופפו קלות על כפתוריי שימלתי
לא פרמו יעוד במשולש המתבקש ולא התפוררו ממני.
לא הם לא.

מחאה
את תשבי מאחורי
מסוע, כמטר אורכו
מונע על ידי
צרכים בסיסיים.

קובץ שירים
גודש רוק אניח על
אצבע מורה

קובץ שירים
ראשי מהודק אל השולחן
מקשיב לרחשי ליבי הנמצא תחת
מפה לבנה

פואמה
כשהותרת שובל עקבותייך על החצץ ונערה תשושה
עמוסת פרחים מצועצעים בשימלתה
מדממת דמעות נרקיסים
ונדנדה לזכרונות מתנדנדת בחוצפה
מותירה לך לנצור דמעות שביתקו שימלה.

תחושתי
בשקע הכתף ובחיבור לצוואר
בעורק הראשי וממש מאחורי האוזן


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
היא ואני
את שוחה לך בתוך מלנכוליה מופלאה,מתענגת על מיציי גופך
בתוכך - תהליך הירקבות מתקתק
תווי פנייך חלשים,משחקים במחבואים עם רגישותך המקוטעת

פניה
וגם ניחוחי אינו מריח כמותו (רק לבעלי אבחנה דקה כמובן)
וערוותי (מיותר להוסיף על עלילותיה השונות).
אם בכל זאת תשאלו על פשר הדבר והמהומה,ידידיי המכובדים אומר
(אם כי פעם אחת) דבר מה על טעמים שכן דומים לי (ולא במקצת).

אגדה
תמיד רציתי לבנות לי ממלכה מזורגגת




צה"ל?

לא תודה.
נגמלתי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 28217. בבמה מאז 14/11/03 13:10

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לעמית ביט
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה