|
"..I'm good at love I'm good at hate
It's in between i freeze.."
Leonard cohen
בזמן הזה כבר הייתי מטושטשת והגוף היה רדום, משותק למחצה. הוא
דחף את עצמו שוב ושוב עד הסוף,לרגע בתוך כל הכאב הזה חשבתי
שאני גומרת או משהו, והכאב - כמו כל פעם מחדש מזכיר לי
|
I wanna swallow your tongue
Maybe I can produce
|
תקברי את עצמך
תחת אדמה
יבשה ומורבידית
|
אני אגיע לחצוצרות ואעסה אותך קלות עם כריות אצבעותיי
(האם נגעתי בציסטה?)
|
את מתפללת לידיים שלי
שישחררו אותך
ובזמן שאת נרדמת
אני מתפייסת עם יגונך
|
תלכי רגע שאוכל לבכות רגע
רגע תשארי
רגע
אייבב לי בשקט כך שבקושי תשמעי אותי
|
אייחל לבנות לו פיסת גלויה דהויה שהאושר שם חתום
כנשיקה אדומה.
ודמעה מרקדת נפתחת ומנגנת בעליצות נחרצת בין כותליי.
|
מסך שחור לבן אפור
חיה מזינה אותנו בתובנותיה
רק בעוד עשור נזכה להשכיל
כשעל כתפינו ילדים ושיני חלב
|
אתה הורג אותי,
אבל לא ברכות
אבל גם לא בנוקשות.
|
בחלל יש שמחה של ילד
אני באמצע
בחוץ חורף או קיץ
|
הצחוק שלה מהדהד בתוך ברכיי
יורדת כמו תהום נהדרת
עוברת בתוך קרביי,בתוך זרמיי
|
אני רוצה להגיד משהו,
משהו שיתאים לנגנית צ'לו
שקשה להתעלם מקיומו
כמו נוכחות צליליה
|
דמות אחרת תכנס
היא תבחין אך לא תהסס
לפדר אפה ולרוקן מימיה
במהרה.
|
שים לב לקרניים האלו
החודרות לפנים שלי
|
מגבעות מיקטורנים ותפוחים מכניים
שאפו דעת - לא ירדו לסופה
|
והשקט הזה שהסתחרר כזבוב סביב מנורה אחת מעל השולחן
נדם לו והמשפחה הזו שהיא בטח כבר שבורה מדי לא נדמה
למראה כוס היין המתנפצת באלגנטיות לעבר רצפה קרה
|
ידעתי - גופך תמיד עונד צבעים מפוסטרים
וטרם זמנם הגיע
ברזל גופך חם ורחמך לומד להתעגל.
|
כשתבוא לפגוש בי
אתהדר לי בוורוד
|
אבא היה מכניס אותם בידו
ולא הכוונה לפקעת ראשי הסוררת שאלות בצורת משאלות
הייתי רואה את הבועות הקטנות האלה
וכשאבא היה מניח אותי לתוך הגיגית
|
תחבקי אותי כמו אקדח
תצרחי בשקט
אל תפריעי לזיכרון
להתממש
|
את לא תדעי עוד הבעות כלב
אני אכתוב אותך בלילות אילמים מצער.
|
אני אחכה לכם
אני רוצה שתייללו אתי
|
הבועות נוצרות לך שם.
כמו כדורי בדולח יוצאים
מזווית פיך.
|
סומק ורדרד הלך כבר
מכורח ההרגל
התעוררת חיוורת
יפה
|
שיערך הזהוב מסובב כלפי מעלה
לפסגת ראשך
|
ולא אגע בדמעות גם כן
אלא אגע בעצמי
ואתאבל על רטיבות אחרת
שהלכה ממני
|
קח את מהלומות חיי ועשה בהם כרצונך
אני יודעת שכבדים הם, אך בכל זאת
|
מרגישה טעם לוואי בחך
יורד בצוואר הלבן והרזה שלי
|
הלב שלי הוא
נערה עזובה
שנותרה בגשם
ללא שבילים לאבד בהם
|
בידים שבורות חזרת אלי
שבבים מהן פרושים לפני
ראשי מתפגר מאהבה
|
כשאסיט ווילון מחלוני
אראה מכונית אפורה
וממנה תציץ יד
|
אם אגיע לדבר
לא אדע להגיד מאומה
לא אדע להגיד דבר
|
את חושבת אולי הדובים כאן
עושים אהבה אחרת
וליבך כמעט נשבר מהמחשבה
|
וכשתביט,
זרם חשמל היא תראה
פתע נפסק בזגוגיות עיני.
|
נשיקותי אינן רכות
ומבטי כשניי ספוגים
הסחוטים במים
|
זה מתגנב לאוזני כשמועה ארורה
חודר דרך הקרום העדין שבתוך האוזן
|
אסופת בגדים
מתערטלת בכאב
המוטל על הרצפה
כגופה
|
הצחוק שלי משכר
אני מסתכלת עמוק לתוך העיניים
המגע שלי רך
|
מפלסת לה שביל זהב לליבי הביישן
מתכנסת ומכניסה אורחים רבים בדמותה
נותנת רשותה בתנועת יד קלה
|
אין מילים שנאמרות בחושך
ואהבה היא רגע שחלף
|
התהיי לי אויב רך מצער?
או כגור חתולים,
מתרפק על אהבתי
לז'קט קטיפתי מחוספס
|
תלבישי על עצמך אותי
ככפפת משי
ותתני לי להאכיל אותך
|
המתח שמתבצר בין חדרי חדרים
מעמיס על מחשבתך
ואיך נשיותך נופלת לידיי
כמו בסרט ישן
|
הייתי רוצה להגיד
אני אוהבת אותך
בשפה של ממתקים
|
חלומות ניגרים מלוע פיך המתמלא אט אט
בריר המהול בחלומות ובלילות יבשים מצער
הייתי חולמת עלייך באה
|
כריות של אצבעות לא תופפו קלות על כפתוריי שימלתי
לא פרמו יעוד במשולש המתבקש ולא התפוררו ממני.
לא הם לא.
|
את תשבי מאחורי
מסוע, כמטר אורכו
מונע על ידי
צרכים בסיסיים.
|
גודש רוק אניח על
אצבע מורה
|
ראשי מהודק אל השולחן
מקשיב לרחשי ליבי הנמצא תחת
מפה לבנה
|
כשהותרת שובל עקבותייך על החצץ ונערה תשושה
עמוסת פרחים מצועצעים בשימלתה
מדממת דמעות נרקיסים
ונדנדה לזכרונות מתנדנדת בחוצפה
מותירה לך לנצור דמעות שביתקו שימלה.
|
בשקע הכתף ובחיבור לצוואר
בעורק הראשי וממש מאחורי האוזן
|
את שוחה לך בתוך מלנכוליה מופלאה,מתענגת על מיציי גופך
בתוכך - תהליך הירקבות מתקתק
תווי פנייך חלשים,משחקים במחבואים עם רגישותך המקוטעת
|
וגם ניחוחי אינו מריח כמותו (רק לבעלי אבחנה דקה כמובן)
וערוותי (מיותר להוסיף על עלילותיה השונות).
אם בכל זאת תשאלו על פשר הדבר והמהומה,ידידיי המכובדים אומר
(אם כי פעם אחת) דבר מה על טעמים שכן דומים לי (ולא במקצת).
|
תמיד רציתי לבנות לי ממלכה מזורגגת
|
|
תהיה נחמד לחברה
שבדרך ללמעלה,
כי ת'עוד
תפגוש'תם כשתהיו
בדרך למטה.
ג'ימי דוראנטה |
|