|
תמר חושבת שהעיניים של אושר נורא יפות, היא מסתכלת לתוכן -
ורואה נשמה כל כך זקנה.
הן מתקרבות אחת לשנייה, ומצמידות את שפתיהן לנשיקה רכה ומתוקה.
נשיקה שכל אורכה שתיי שניות, אבל היא מכילה בתוכה את כל האהבה
שלהן אחת לשנייה, וגם את כל השנאה.
|
אתה כל כך יפה כשאתה מביט בי
בעייניך הירוקות וממשיך ללכת
אני יודעת שהייתי מעדיפה שתעצור
אבל זה בלתי אפשרי
|
עודפים עודפים
נוזלים ונשפכים
וממלאים ונשפכים
|
לקום בבוקר ולהיות יפה
לכעוס ועדיין להשאר נאהבת
|
ומה אכלת אתמול?
נו נו נו !
ושלשום?
אבוי! צרה צרורה!
|
הצעקה שלי חזקה ורמה
ובכל זאת לא תוכל לשמוע אותה
|
ואחבק אותך חזק כי את הבובה שלי
ואזיז אותך בחוטים
ואכניס לך מכל הכיוונים
ואטען את הנשק ואפרוק אותו אחר-כך
|
|
|
אמרתי לו מיכאל
עזוב אותך
מללמוד, תמשיך
עם התדלוק יש
בזה כסף ולא
פחות השראה, לא
הקשיב לי, מה
אני יכול לעשות,
הלך למד הפך
פרופסור והיום
אתה לא יכול
לדבר איתו, ולא
תגיד הצעתי לו
את זה היום,
הצעתי לו את זה
אז... כשעוד לא
היו מתדלקים
כשלתדלק לא היה
מקצוע נדרש
כשהיתה הילה
סביב המקצוע...
אתה מריח ריח של
דלק? יענק'ל
יענק'ל?
יענק'ל?!!
אחות!!!
חצ'קל איש מוסד,
ברגע של
נוסטלגיה עם
יענק'ל ז"ל. |
|
