|
ובאותו לילה, היא הייתה שם
ישבה ובהתה
בעיניים כואבות
לאותו ים...
|
וזו התחלה, סוערת אומנם מהרבה אחרות ואפילו סוערת מאוד, אבל
התחלה.
|
אז רציתי לכתוב לך כמה מילים.
הרגליים שלי רטובות, איכשהו יצא שהייתי היום בים. המטרה הייתה
לצאת, לא יכולתי לבכות עוד.
|
|
|
וזה לא אני, זה
את!
יגאל עמיר, נפרד
ממרגלית הר-שפי
ועובר לפרוייקט
הבא:
זאת שאהבה את
התל אביבי! |
|
