|
אני מסתובב ואני רואה מין חתך ארוך לרוחב הגב שלי, ואז הבנתי
מה חסר. כאב לי משהו ולא ידעתי מה - זה היה הלב שלי, הוא לא
שם.
היא לקחה לי אותו.
|
מסתבר שלא הכל לפי תיכנון של ספר החיים, מתאהבים בגיל מסויים
ועד שזה קורה אז מבלים, מזיינים, ובעיקר נמנעים מהדבר המפחיד
הזה, הדבר הזה שכולם מדברים עליו וחיים אותו - "אהבה".
|
כנראה שמאז ומתמיד זה היה אני שהיה מול כולם
נגד כל העולם.
|
ילד אחד חושב שהוא השתנה
צריך חיים שלמים להחליף
אני במקום אחד והיא באחר
נמאס לי לחוש, נמאס לי להרגיש.
|
אני לא ערכתי, לא נגעתי, לא כתבתי ומחקתי.
הכל נעשה ברגע אמת.
לשיר אין עיקרון או רעיון ואפילו לא פזמון.
הכל נכתב עם נגיעה של עט ועם המחשבה שאני עומד להתמוטט.
|
אני הוא המניאק
אצלי כל הידידות הם זונות
ילדות שרק גומרות ומזדיינות
|
אני אומר לה שהכל יהיה בסדר ולא נשאר עוד הרבה זמן, אבל אני לא
באמת מאמין בזה, אני לא מצליח.
|
זה לא קרה אתמול וגם לא שלשום
זה רודף אותי מספר אדיר של לילות
הדמעות יבשות
|
מכל מקום רואה השתקפות.
מישהו או משהו מסתכלים עלי בלילות.
שירים מתנגנים מבעד לקירות
הדלתות שלי תמיד נשארות סגורות.
|
רוב האנשים לא מכירים את ההרגשה של לחיות כל כך רחוק ממישהו
שהם כל כך אוהבים, לא מכירים את תחושת הריחוק והריקנות שזה
נותן.
|
הרגשתי כאילו כלום לא יכול לפגוע בי, סכינים לא יכולים לפצוע
אותי, דם בחיים לא ירד ממני, וחברים בחיים לא יוכלו לפגוע בי.
הרי מה איכפת לי מהם? לי יש את האהבה שלי ושימות כל העולם.
|
|
|
שוב מעדתי על
תאילנדי.
תגידו, הם
מתרבים
בהתחלקות? |
|
