|
רוב שיריי הם פרי דמיון
מקום בלב
אבא צעק לפתע
"ילד קום" "ילד קום"
מתוך חלום
|
מול שקיעה
מביט למרחב
רואה מרחוק
חמור מיובש
קרוב לבאר
אדם זקן
מחזיק בתרמיל
סוד חידתי
אם רק תבואי
תשבי איתי כאן
אשיר לך רז
מתרמיל נגינה
|
חריקת דלת,
עוזב את החדר.
פעם ברגשותיי היו כוונות
אישה ממלמלת
כאב הבטן
|
בידך זר פרחים
להניח על קיברי
את הכד המים תשפכי
הסירי האבנים
|
רגע לפני סוף המרוץ
בנקודה לאחור
המצאתי תירוץ
הכרנו, ישבנו, דיברנו.
וכשגמרנו
לא מאסנו
|
דרכי מתפצלת לכמה לחלקים,
כך בליבי ארבעה חדרים
|
אגיע לעיירה
מבטיח
אני חוזר
לא אנדוד יותר
מליבך אשמר
|
אל תבכה חבר
בשעת משבר
בוגדנית אהבה
הלכה מעולמך
אל תשתה חבר
בשעת משבר
הכאב חוגג
הלכה לאחר
מהצד כואב
בה להתבונן
בלב צובט
|
אהבות חולפות
פעם סוערות
פעם רגועות
|
חדלי לבכות
חבל על הדמעות
היכן אהבה
שבליבך נגמרה
תאספי את המכאוב
תגידי במקום לסבול.
האם יש לך אחר?
|
תעשי סימן שאבין,
אהבתי במשחק מקדים.
מחשבות על שאני והיא,
את בתוך העניינים
|
אהבה מגוהצת,
עלייך תפור כבגד.
לעתים מתלכלך במילותיי,
סבון ישטוף כתמיי.
אני, אהבה שמדבר אלייך
אהובתי.
|
חשוב לפני שתעזוב
אהבה אבדה
מחפש מקום לנחמה
תניח תראש
כמה דקות
לתת לכאב
|
עכשיו אני לוחם
בדרככם אני דוגל
לחיות בתוך שלום
לאהוב אותך בלי סוף
|
חטא מתשוקה מבטך
ראיתי עצמי מול מראה
אמת ושקר, מבט מושפל.
חטאתי ביופי כיעור
פני מראה.
|
תחושה של אמש
בי רועדת
על גב שמלתי המנוקדת
רשמת עד אוזניי, כי
|
חלון מול הים התיכון
שוקע באופק
ריקנות שתעטוף
חולות וגלים
|
בשעה מאוחרת,
נשכבתי על מיטה,
עצמתי את עיניי,
נופל לתוך חלום,
מציאות בתוכה.
|
בדירה אחת, לא כל כך קטנה
הרומנטיקה זרמה, כמו באגדה
חתול מגפים, לב עד השמים
אישה יפה, דמות של נסיכה
|
על חוף ים
גל וגל מתנפצים יחדיו
כל ליבי מתנפץ שלא מצליח
להשיג אותך
|
חזיון מתוך חלום
נגלה בתום האור
הילה סביבך
קסום יופייך
מתקרבת לאיטך
|
חדר בשמים
נשמות מרחפות
את פני האלוהים
מצפות לראות
|
פתאום הרגשתי בחסרונך הלב נדם
איפה אמצא לי אהבה שהייתה לי איתך
פתאום החלום פג עם הזמן
|
כשהלכת בא הסתיו
היכן שרגלך דרכה
|
רדפוני מחשבות
יושב בין ארבעה קירות
כמה שנים בפנים
ילדיי גדולים
|
לא ינום נשמתי
שומר שתיקתי
כרימון פצוע
מתפורר לרסיסים
|
רכבת נוסעת
אני בתוכה
לאן את ממהרת
דקה לפני שנוסעים מכאן
הקטר רועש
דלתות נסגרות
את אוהבת
תגידי שלא ידעת
|
אנשים בתנועה,
אני בתוכם.
מאבד כיוון,
את נעלמת מעיניי.
עובר בין סימטאות,
לפתע אומרת לי עצור.
|
העולם בלוק ציור
אחפש בו אהבה
תבואי לתת רעיון
אשלב אותך בתוך תמונה
|
נשב בלילה על הדשא
כל החבורה
סביב מדורה
|
זו את שקוראת אלי
בחלומות של כוכבים
בתפילה המגע לוחשת
לי אומרת מי אתה
|
יצא למסע
בשם אהבה
אורז תרמיל
הולך מכאן
|
שב נא על כסאי
תתרווח לך
תרגיש חופשי
חומוס ופיתה
|
מה נותר בינינו מה
סיפור אהבה נשכח
איך ברחנו, פחדנו
אה אה אה
מי בינינו נפגע
|
עיניך מספרות
את סיפור חייך
הדמעות רוצות לפרוץ
|
חבורה התפרקה
אותם חלומות
טיולים,
מסעות במדבר
איפה שלא
התמונות נדמו.
|
צחקת
עזבת
הבטחות לשווא
בניתי אהבה
נתתי לך חיי
רצית
במילים
תעזבי
|
פריחת נורית
סתיו אהבה
מלבלב בגני
פריחת נורית
ניחוח בגופי
את עוקצת ויפה
חודרת לנשמה
|
תחת כיפת שמים
הולכת שיירה
זה לקוח מיציאת מצרים
|
צל אהבה
תחת עץ הרימון
בשל עתה
|
שם ללא בית
קראו לבחור
חור בחולצה
תסתיר פניו
קופסא רועשת
|
רוח על מים
גופי מוליך דם
נשמה אוחזת
יצר גופי נכנע לתשוקה.
האלוהה שבי
|
אלוהיי
דרכים בהם הושלתי
להתקרב להיכלך
בנפילות בהם מעדתי
הושטת את ידך
|
בוא לטף פניי
תמחה דמעותיי
שב עימי
אספר לך מכאוביי.
|
חושבת שאת בטוחה
אם את עוזבת
תזילי דמעה
זמן אהבה
הקדשתי בחיי
מליבי עד שכאב
|
תרקדי איתי
תרקדי איתי
עד שהלב יסעיר
תרקדי איתי תרקדי איתי
אוהב אותך
את אותי
אווווווווו
תרקדי איתי
|
אחוז בנפש
חסונה ופגועה
היופי מאחורי הנסתר
מחשבות
מציפות דאגות
|
אני מתעורר
שואל
בתוך פיסת קנבס
הולך וחוקר
האם תמונתי באהבה מוכנה
|
צל תמר לאור ערבה
יהללו שיריך
למנגינת אילנות
אשיר לאהוביך
לא ישובו עוד
|
ריקנות השתיקה
לא עוד מילים באהבה
נשב תחת עץ התאנה
נעצום עד שקיעה
|
הדרך מתפתלת
רוח מן הים
זוכרת
זרקנו מילים בלי כוונה
|
שוכב לו בין עצי הזית
מתעטף בעיתוני הבוקר
מהרוח המייללת
אולי אבי זרוק ברחובות?
|
קראו לי יפיפיה
המהלכת בגנים
היושבת בצל עצים
תלכו לאחר ניחוח בשמי
בעיניי רעים
|
אבק כוכבים מאירים את דרכם של אוהבים.
מול מצפה אורו של ירח, נעמדו השתיים מביטים.
איך גל נשבר בגל, איך הלב נשבע, להיות איתה מחובר.
|
אני רוצה
לאהוב ולחבק
לנשק ולהתפנק
רק איתך הלב רוצה
|
איתך ידעתי שעות
ואיך חלפו הימים
איתך זה כמו לחלום
ועכשיו זה מציאותי
רק רוצה להתעורר
ולדעת שאת הינך
שוכבת לצידי
שזה יהפוך למשהו רציני
|
לך אהבתי
לך אכתוב את שירתי
על ספינתי הענוגה
נודד מיבשה ליבשה
אוסף אוצרות עולם
|
חיפה,
הראי לי את דרכך
אהובתי על הכרמל
אותך אלמד
לאהוב ולקבל
|
אוהב שאת מתעוררת
מסטולית קטנה
ולא אחרת
להיות לידך עכשיו מאוד הייתי רוצה
לנשק שפתותייך
כמה חלמתי
|
כל הזמן שבעולם אנשים
מאהבה לא מתיים
ואת הכאב לא שוכחים
תנו לעינים להוביל את הדרך
|
טעמי רימון
מתוקים כשפתותיך
מחייכים לאור אהובך
נשיקות יאירו את סימנייך
|
עובר לאלבום שאני בו גדול
אני חייל לוחם לובש מדים
על טנק בשיריון
לידי חבר מהשרות הסדיר
|
ואיך חלפה בי הדממה
איך נשמתי נעצרה
שמחזיק בתמונה
ונושרת לה הדמעה
|
מחשבות והרהורים
אליך נשאתי
מחפש את המושג לאהבה
היא יודעת היא שומעת
איך הלב שלי
בה מאוהב
|
דמעה שנשרה
על קברך אמא
בוכיה
הזמן חלף
אני לבד
מתמודד עם מצב
והלב נשבר
אלוהים שומע
את מה שכואב
ואני הילד
שאותך איבד
|
דרך מים מורעלים
דמותי נכבשה
כיצר אלי
אני מעיין
|
אני שונה מכולם
מחבר צבע בצבע
להכיר בגווניו
תמיד יצאתי מכלל הצבעים
|
כידון בידיך
מושיט למולי
אכרע ברך
הכתירני למלך
חומות של תקווה
כמיהה מתוסבכת
|
את...
לומדת שאני
הטוב הרע שבתוכי
מציפה את יגוני
נשפכת כמעיין נעורים
מתערבבת בנשמתי
מילים של אהבה
מושמעים מקולי
|
את לי אם
המתפנק בין ידייך
ממלאה את כולי אהבה
מקשיבה ללילותי
כאשר בוכה איתי משחקת
כאשר צוחק את מאושרת
|
הסדינים מצ'וקמקים
הכרית על הפנים
רק זוג ידיים מחובקות
זו הרגשה של אוהבים
|
לפני שריקת פגז
נשמעה באזור חיפה אזעקה
מתלווה אלייך בשיחה
את מתכנסת במחשבות
בעולמך.
|
יושב חושב שותה
כל מה שבא ליד
שואל איפה רוחי
|
אז מה את מחוללת
שאת לבי כובשת
מנגינות את מזמרת
ועל במה אותי יוצרת
את השירים ששר אותם
|
חכי רגע אחד
אחזור עוד הלילה
תני את הזמן
הלב יודע
|
דברים שלא סיפרתי
ישנם שלא אספר
העולים במוחי
בהם מעט אתבייש
|
אני רוצה אהבה
שתעיר את החלום
אם נישאר
טעם של עוד
|
יתגדל רוחך
בשם האל
ישכין בלבך שלום
|
דרכים מלווים את חיי
מוליכים את מעשי
להיות קרוב אל הדבר הכי יקר
|
זה לילה קריר
מי אותו תחבק ותסעיר
ברוח בקור
בודד בלי אור
מה ניתן להגיד
שברחובות קרים
נודד מעיר לעיר
|
בצירי הזמן
בחדרי מתבודד
ברגעי אמת קשים
נחלש לעיתים
|
נולדתי לאהבה לתת ולהעניק
הרגשתי אותך בימיי הכי קשים
ראיתי אותך בחלומות של היחפנים
נולדתי לך לתת אהבים
רק איתך אני מגשים
את אהבתי
|
רגעים כך חולפים
אני כבר לא איתך
היומן נסגר
מנסה לברוח
|
חזור אחי
המילואים לך קוראים
חזור אחי
ישמור עליך האלוהים
|
חזקה מהרוח בואי אצלי לנוח תני בי את הכוח לאהוב
את נודדת ממקום למקום אין בדרכך מסתור ומכשול
|
חיידק טוב מחפש עבודה
חיידק רע מקבל דמי אבטלה
איך בגופי שני זנים
אף פעם לא רבים
טובים ורעים
חיים בתוכי
|
לילות קרים מלאי ערפל
אני שב מרחוק
פנסי הרחוב דולקים בליבי
אין מי שינווט דרכי
מחוסר הרגשה
שאת לא כאן
|
איך פתאום פרשת כנפיים
כמו ציפור עפת לי מהעינים
התמונה שאת עוזבת
ולעולם לא חוזרת
|
עברו להן השנים
על ליבך נלחמו רבים
ברישתך נחקקה אז שמי
אם את זוכרת מי אני
|
והיום אני אדם אחר
משתנה מן הקצה לקצה
עם הלבד מתמודד
ומחפש את הלב
|
כולם קוראים בשמי
ואני עונה
מה יש לך בלב
כשלך זה כואב
|
כזה יוצא אני רוצה
להיות אתך להישאר
לחבק ולנשק
רק תתני לי להתקרב
כזה יוצא אני רוצה
להיות אתך להישאר
לחבק ולנשק
אני יודע שזה קשה
|
כמה ידעתי שאותך
כמה אוהב
מילים כתבתי
מתוך הנשמה
|
את שמו היא לא ידעה
בלבה הייתה חומה
מול ביתה
ללא מילה
ניגן ניגן
לאהבה
|
אני כמו בלדה עבורך
משהכרת אותי קשה לך להפרד
|
כל הדרכים
שהלכתי
נפגשו בך
|
חובקים עולם היינו חיתננו את ילדנו
עכשיו הזדקנו מה נישאר משארית חיינו
לאהוב
|
לאור נרות
את יושבה
עם פת הלחם ביד
את לועסת ביראה
|
לו הייתי חתול
הייתי עושה כזה תעלול
הייתי שולף ציפורניים
לידך מילל מגרגר
מושך תשומת הלב
תגעי בי בזרועותייך
רוצה להתפנק
לחוש את ידך
|
לילות אסופים
מלאי תקווה
תשוקה בין שניים
הפכו לאחד
אהבה את אומרת
לעיתים כועסת
|
עכשיו הכול אחרת
לא יודע אם אותי את עוד אוהבת
תגידי מילה קטנה
אפילו עוקצת
|
איך באקווריום
נושק לשפתיים
השמש איתך לא שוקעת
וירח לא יאיר
|
השמים ריקים מכל ענן
השמש הקרינה
שרב בליבך הקר
ימים חלפו
זמנים משתנים
ועליהם אנחנו לא נוותר
|
לפני שאת הולכת
תשאירי פתח קטן בחדרי
אולי עוד תחזרי
תשאירי איזה פתק
|
לפני שתלכי
תאזיני לי
מתוך תקליט אוהבים
מילים מילים
|
היית ילדה מאוהבת
מה שרצית היא אהבה נסתרת
היית אותי כובשת
במילה אותי מרגשת
|
לכתיבה שלי יש כוונה
ולכל תגובה ממך יש רמיזה
להיכן בדיוק התכוון המשורר
כשאני קורא את שנית זה לא מתחרז
|
משהו הולך בתוכי
זורם בדמי
הורג נשמתי
מי האיש
שמוליך את יומי
משכיב את לילי
מי האיש
אווו אוווו
|
ספרי שאת מתרגשת
בנינו אותו כאב הבטן
תגידי אותי אוהבת
בזכות דמעה נושרת
הביטי בזה הערב
מיזוג גבולות
בטוב וברע
|
כל לילה מול ביתה עומד
מחכה עד כיבוי האורות
ויושב ומנגן לה בגיטרה
כל הלילה היא שומעת
את מיתריי שרים לה אהבה
והיא יודעת אני זה שמנגן לה
את מנגינת אהבתי האחרונה
|
פתחתי חמל מבצעים בביתי
כשאני ישן את לא איתי
לפתע אזעקה מושמעת על חיפה
טלפון מתריע תהיה מוכן
|
רואה את כולם מתהלכים במישור החיים
מהצד אני מביט בחולמים
|
יש לי מקום בלב
אותך אני אוהב
איזה חדר לך לתת
זה כרוך גם בכאב
|
זמן חלף
אני בוגר
רק זיכרון אותי לא עוזב
והדמעה אשר זלגה
לקחה אותך מכאן
|
נשארתי לבד
נאחז באויר
נודד במחשבה
שתלך במקומי
|
קראו לי יפיפיה
שחורה צחורה
עיניים שחורות
בידי פרחים המתנופפים להם לצדדים
|
מסתגרת בתוך בועה
מתמודדת עם מה שנותר
נשארת מאחור
והפצעים לא משאירים מקום
חוץ מכאב
ובסך הכול את נלחמת
|
סוגד לאלוהים
לא בחרתי את קיומי
מתעורר כל בוקר
ונושא את תפילתי
|
סוף לרגעים
היוצאים מלב אישה
אוהב עוזב אותך
לסיפור דף קטן
מילים ומנגינה
|
אז בואי ותדליקי לי אותך
אז בואי ותדליקי
שאני אעשן אותך
|
הכרת אותו בנשף
כל הערב רקדת
בשמלת פרחים
ריחפת במעגל
|
על ספסל שכונתי
יש הולכים ובאים
הדמויות מוכרות
מי מהן האחת שלי
על ספסל שכונתי
אספר את כאבי
שתשוב אהובתי
|
העט רוצה מאוד
יש לו מספיק דמעות
הנייר יבש מאוד
את דמעותיי רוצה לספוג
|
עץ החיים
נטע בי נשמה
הפיח נשימה
הזרים בי רגושים.
שהופעת החדרת תקוה
|
אהבה עוטפת את גופך
את מאושרת הוא לצידך
את מתפנקת ממגע של ידו
את מאוהבת בנשימה שלו
|
שלח חץ אהבה
שאותי היא תאהב
להיות שלה
בין זרועותיה
פגע בלבה
שאני לידה
להושיט את היד
שלא תמעד
|
מילים רכות מתחננות
נרעדות מלטפות
סוללות את הדרך לליבה
מילים חמות מתפרצות
מרגשות ומוחשות
את מה אני רוצה
|
קנאה שחולפת
עלייך חושב
שנייה נעלמת
עם מי את חושבת
בדמיון כה רחב
מפתח שיחה
שאת אתו מאושרת
כך או כך
|
ראיתי בעינייך
דמעות של אהבה
שדיברת עליה
להיכנס לכאבה
|
רגשות מלאו כמים
אותך זוכר ולא אשכח
איך לילות חלפו בלעדייך
נשארה בי התחושה
שאת לא עוזבת
ואלי בסוף את חוזרת
|
מלאו לנער
דמעות בעיניים
יבשו לו השפתיים
ילד מאוכזב
תחושה מוזרה
|
רוח אהבה מוציאה אותי ממך
איך הייתי כלוא ברשתך
|
מים גועשים מתערבבים
כך בליבי רגשות קיימים
ולא מסתדרים
מרגיש מבולבל
שאת לידי
|
בכל דקה שעוברת
משהו בלב מעביר בי רגש
של שמחה ועצב
כל זה בגלל שאני אוהב
|
ואת רוקדת
ואני מהופנט ממך אישה
את מסתובבת
אני לא מוריד ממך מבט
כשאת צוחקת
אני רוצה להושיט
את היד
|
צמא יגע
רעב לעוד מלחמה
חסר מעצורים
דרוך עד קצה הנשימה
|
שינית את חיי
להביט בעינייך
את האור שקורן
איתך אני נושם
שינית את חיי
קמו תקוותיי
שאני כאן איתך
|
התקלות בינת ג'בל
לפתע רימון זרוק
מגלגל סביב עולמך
קופץ ומציל את חברייך
נשכב על הרימון
ונעלם מן האור
|
יום אחרי מלחמה
הכוחות חוזרים אל ביתם
חרדים משקט הנורא
לחזור אל המסלול
עבודה חברים
לימים אוהבים
שגרת לימודים
|
כך עוברים להם ימים
אהובך בחלקת אלוהים
אל תזילי דמעתך
אני קבור באדמך
|
שם אהבתי זרמה אל מימך
התמזגה כראשונה כמעיין נעורים
שם נשקנו מריח בשמים ולא מיין
את כפריחת האביב.
|
תני לי יד
שאותי תלטף ברוך
תחבק ותפרגן
ככה לאהוב
|
כל זה פרי דימיון לאשה
שלא קיימת בחלום
היא מציאותית
מאוד רוצה להיות החלק
|
אבנים יספרו
אדמה שתזעק
יש משהו למעלה
שמזיל דמעה
|
תרכיני ראשך
בשדה קרב
חייל נופל
הרכיני ראשך
|
הייתי די מתוחכם. באתי עם ניסיון של ג'יגולו. ידעתי למה אני
מסוגל, אבל עייפתי ממשחקים, עד שהגיע המשחק שהחזיק בנסיכה.
אמרתי, את המשחק הזה אני לוקח ומנצח ואת הנסיכה. רוצה לאהוב.
משום מה ראיתי מלאך מול עיניי. זה עשה לי טוב.
|
ירושלים, לפני כמה שנים.
ירדתי בתחנה המרכזית, בדרכי לעבודה.
לפתע שמעתי קולות של תחינה, התקדמתי למשמע הקולות,
ראיתי דמות עלם בשנות ה20 - 30 לחיו. מתחנן מאביו שיפסיק
לקבץ נדבות ברחובות.
אותו עלם, לבוש מחויט בחליפה יקרה, עברה בי מחשבה עצובה,
שישנו סי
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
"יש לי 10 זוגות
נעליים. אחד לכל
יום בשבוע."
סמנתה פוקס,
וגילה - המורה
ליוגה |
|
