|
אותה בחורה שנושקה עד בלי די
סמוקה מפולבלת עיניים
הגוף שנקרא נתן דרור לסיפור
שקיקה שתגדל שבעתיים
|
צוננים הלילות אשר בם מתיקות לא נוגעת
הימים מאכלים את עצמם יבשים
אך ממרומי הר משה ומבעד צעיף ערפילים
עוד נגלה לו הים לפרקים
|
הזכוכית שמפרידה ביננו
לא תיסדק
מנקישותיך החלושות
חבל על כוחותייך
|
ריח שדרת החרובים באביב
אופף את ריצתה
|
לסביות אף פעם לא הולכות במחשוף
אמרתי לו, אני יודע
ונפשנו עדיין טרודה באותה נסיכה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
במה יקרה-
הגעתי. ואני פה
להשאר.
אם תרצו כמובן.
מאצ'ו רגיש
בהצהרת פתיחה.
|
|
