|
אותה בחורה שנושקה עד בלי די
סמוקה מפולבלת עיניים
הגוף שנקרא נתן דרור לסיפור
שקיקה שתגדל שבעתיים
|
צוננים הלילות אשר בם מתיקות לא נוגעת
הימים מאכלים את עצמם יבשים
אך ממרומי הר משה ומבעד צעיף ערפילים
עוד נגלה לו הים לפרקים
|
הזכוכית שמפרידה ביננו
לא תיסדק
מנקישותיך החלושות
חבל על כוחותייך
|
ריח שדרת החרובים באביב
אופף את ריצתה
|
לסביות אף פעם לא הולכות במחשוף
אמרתי לו, אני יודע
ונפשנו עדיין טרודה באותה נסיכה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בתור ילדה קטנה
תמיד רציתי
לעוף. זכורים לי
הייטב מאות של
פצעים וגלדים,
מזכרות
מניסיונותי
לקפוץ מהמרפסת.
כשראיתי את הים
החלטתי שגלישה
תהיה תחליף
מתאים, אפילו אם
היא רק
באינטרנט. |
|
