כשיוסף מת, התאספנו כל השלושה שאנחנו ונשאנו דברים קצרים
לזכרו. דוד הפליא לדמות את חייו של המנוח לפריחת השזיף, ופניה
ניצלה את המעמד להקראת חמשיר פרי-עטה. אני הכרזתי שהכל באשמתו.
לא אכלתי בבוקר
- כי חשבתי
עלייך
לא אכלתי
בצהריים
- כי חשבתי
עלייך
לא אכלתי בערב
- כי חשבתי
עלייך
לא ישנתי בלילה
- כי הייתי
רעב...
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
