|
ירושלים וכו'.
כשיוסף מת, התאספנו כל השלושה שאנחנו ונשאנו דברים קצרים
לזכרו. דוד הפליא לדמות את חייו של המנוח לפריחת השזיף, ופניה
ניצלה את המעמד להקראת חמשיר פרי-עטה. אני הכרזתי שהכל באשמתו.
|
|
|
Hey baby, wanna
stick your
clouded
frost-spire
into my gates
of attrition?
חצילה נצנצית,
בלאקרית קשוחה,
מחפשת זיון. |
|
