|
עלילותיהם הנוראות והפנטסטיות של יושבי הבקעה, ובמידה, סיפורם
הפנטסטי והנורא לאלה שזכרוננו אינו מניח לנו לעוזבם.
|
אנחנו כבר סיימנו, כמו הקדמונים.
|
למות ולהוולד מחדש בכר של עשב ירוק
|
בשקט אנו מתפרקים, נגמרים ממוטטים
על סלע אבן זעף, אכול בחזזית
תהומות וגאיות עוד ממתינים למבטינו
הרים ושלל-גוונים, הם כבר ויתרו על מזמורינו
|
רגע בתנועה איטית וזהירה
כלפי החוץ שאינו והאין שהוחצן
בריחוק, ותום, כמו רעש תותחים מגבול זר ורחוק.
|
וביום היא נולדה
מעין ונוס
|
שאגות עולות כל לילה על יצוען
ריסיהן נעצמים, צווחות מחשמלות משתתקות
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
את אולי במה
חדשה דנדשה
צעירה פעורה
דביקה ולחה,
אבל אנחנו נעשה
אותך לוחמת חי"ר
אל"ף אל"ף, יש
מבינה?
אפרוח ורוד,
אחריו לצנחנים,
ואחריו המבול. |
|
