|
עלילותיהם הנוראות והפנטסטיות של יושבי הבקעה, ובמידה, סיפורם
הפנטסטי והנורא לאלה שזכרוננו אינו מניח לנו לעוזבם.
|
אנחנו כבר סיימנו, כמו הקדמונים.
|
למות ולהוולד מחדש בכר של עשב ירוק
|
בשקט אנו מתפרקים, נגמרים ממוטטים
על סלע אבן זעף, אכול בחזזית
תהומות וגאיות עוד ממתינים למבטינו
הרים ושלל-גוונים, הם כבר ויתרו על מזמורינו
|
רגע בתנועה איטית וזהירה
כלפי החוץ שאינו והאין שהוחצן
בריחוק, ותום, כמו רעש תותחים מגבול זר ורחוק.
|
וביום היא נולדה
מעין ונוס
|
שאגות עולות כל לילה על יצוען
ריסיהן נעצמים, צווחות מחשמלות משתתקות
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
פוטרתי. כן.
אני. פוטרתי.
הייתם מאמינים?
אחרי כל מה
שעשיתי בשבילו?
הוא בא ואמר
שאחרי כל
השכלולים שהוא
עשה פה, וביננו,
אני עשיתי אותם,
אז יותר הוא לא
צריך יותר את
פועלו. אפילו
פיצויים הוא לא
שילם לי. לחם
עבודה, לחם
עבודה, לחם
עבודה!
פועלו של בועז
רימר |
|
