|
עלילותיהם הנוראות והפנטסטיות של יושבי הבקעה, ובמידה, סיפורם
הפנטסטי והנורא לאלה שזכרוננו אינו מניח לנו לעוזבם.
|
אנחנו כבר סיימנו, כמו הקדמונים.
|
למות ולהוולד מחדש בכר של עשב ירוק
|
בשקט אנו מתפרקים, נגמרים ממוטטים
על סלע אבן זעף, אכול בחזזית
תהומות וגאיות עוד ממתינים למבטינו
הרים ושלל-גוונים, הם כבר ויתרו על מזמורינו
|
רגע בתנועה איטית וזהירה
כלפי החוץ שאינו והאין שהוחצן
בריחוק, ותום, כמו רעש תותחים מגבול זר ורחוק.
|
וביום היא נולדה
מעין ונוס
|
שאגות עולות כל לילה על יצוען
ריסיהן נעצמים, צווחות מחשמלות משתתקות
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
האם רגע ודודלי
זוהי בעצם
אנטי-תיזה
מורכבת על אנשים
בוגרים עם שפם,
שאמורים להמתין
לרגע שבו יאבדו
את בתוליהם ולא
לקפוץ לפני הזמן
לתל-ברוך ?
הייתכן שזו
הסיבה האמיתית
שדודלי כל כך
מודאג כשרגע לא
בא ? |
|
