[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אמיר קרת
penguins in the desert


אל היוצרים המוערכים על ידי אמיר קרת

לרשימת יצירות השירה החדשות
ארספואטיקה
על השיר הזה אני לא רוצה תגובות
יותר נכון אני רוצה תגובות ספציפיות

אהבה
הגיע הזמן אותך לרצוח
לקבור תחת גל אבנים
לרשום ת.נ.צ.ב.ה. על דף
ולכסות באורנים.

על החוף ישנו גל
שלא כמו שאר הגלים

פוסטמודרניזם
נזכר בעבר הרחוק והקרוב
מחפש נושא מעניין
לשתף ולהוציא
אבל אין

יחסים
הסתובבה לי בין הרגליים
רצה בעיגולים כמו תרה
אחר דבר

הרהור
רגע קטן שבורח מהר
יכול להיות של אושר עילאי
בגלל ילדה שצוחקת,
פרח מלבלב או שמיים כחולים.

מקום
ערימת בגדים זרוקה בצד
ושידה עם כל מיני צבעים

הרהור
אני מנסה למצוא כיוון
נזכר בשיר של ג'ון לנון
How can I go forward when I
don't know which way I'm facing?
חסר תקווה.

נזכרתי בלילה מלא כוכבים
אתה שיכור מאהבת הטבע

אהבה
בכלל לא משנה
אם, אני אוהב אותך

ביום כיפור אתה מכפר
על חטאים מול האל
בעשרה ימים לפני
אתה מבקש כפרה
מחברים ושאר מינים
אבל מתי אתה מבקש
סליחה מעצמך?

ייסורים
עלתה מולי תמונה שלך
כשאתה מחייך ברוך

הוא תלוי על עמוד
ולא בגללי

בוהה דרך החלון
והגשם יורד בחדר, אני
נפרד מעכשיו לטובת העתיד
So long

ארספואטיקה
לכתוב שיר יפהפה
כמו ציור נוגה
חסר כל רגש אמיתי
אבל עם מילים גבוהות,

הרהור
גם אם מתחבאת לה
איזו טיפה של ילדות,
מישהו כבר ידאג לייבש אותה.
הילד שבי מת, הנסיבות לא ידועות

מינימליסטי
היה לי פעם חבר שגילה קיצור דרך

ארספואטיקה
בכוח הוא נכנס
כמעט ולא רצוי

אכזבה
בהתחלה חשבתי
אולי יש לי לב חם,
מספיק חם לחמם את שאר הגוף.

לא טוב לכתוב שירים כשאתה שיכור
ועוד יותר גרוע כשאתה פיקח.

ארספואטיקה
מותח קו עדין על דף לבן
כמו E.K.G עולה ויורד

אהבה
כשכבר רציתי לוותר
קיבלתי סימן
הייתה זאת רק קריצה:
"הגיע כבר הזמן".

עצב
השמש עוד מעט עולה
ועוד לא התחילו הנדודים
של הנושמים הסהרוריים
הם החיים במעגל שחוזר וחוזר.

שכול
עד תרד לכלות כל השמש
שם איתך ראיתי את הסוף
בתמונת אקוורל של ילדה קטנה
עם נוף.

געגוע
אני זוכר אותך בתוך סדנה אפלה
מתחת לגג אסבסט
ביום חורף סגרירי הטיפות זולגות בחוץ
ואתה נאבק בעץ שיתאים לצורתך.

אהבה
האמת, לא רציתי לאחל לך שנה טובה
אני לא מאמין בזה.
רק רציתי להגיד לך
שאני אוהב אותך

אולי אשרוף את כולם
ביחד עם הזיכרון הזכר וההזכרה.
יישאר רק אפר שיעלם
במשב הרוח הראשון.

קובץ שירים
במרום הכרמל
אתה נוסע בכביש חשוך
ובאוטובוס הביתה הדרך מתפתלת




להיות או לא
להיות? גם כן
שאלה...



מתוך המחזה
"ילדי הצל" מאת
בן ציון תומר.


תרומה לבמה





יוצר מס' 55322. בבמה מאז 20/8/05 15:12

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאמיר קרת
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה