[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אמיר פדידה היחיד

אל היוצרים המוערכים על ידי אמיר פדידה היחידאל היוצרים המעריכים את אמיר פדידה היחיד
יליד 1986.
משתדל לראות את התמונה בצורה אופטימית , לא תמיד
מצליח לו , ואז הוא מחליט לכתוב על זה.




לרשימת יצירות השירה החדשות
קצרצר
בין אבק הדרכים
כבר קשה לפקוח
את העיינים

כמעט שכבר נגמר הטעם
של התמימות על הלשון
הבגדים נשארו עומדים
תלויים כמו מתים בארון

אנשים רצים
על המדרכות
ברגלים יחפות

ואת יפה בגשם
ועצובה באביב
רוצה לשלוח לך
קצת אושר
במעטפה

טבע
מדרכות רטובות
עננים שטים
בשמיים קודרים

אולי זוהי אהבה?
ואולי חלפה לה
עוד תקופה
אפורה

היום נזכרתי
שפעם גם אני
הייתי מאוהב
ימים שהאושר
ביקר אצלי
כמו יום שרב

כל שנותר לי
זה רק שמך
חרוט על
עץ אלון עבש

געגוע
אני נוסע
רחוק מכאן
הגוף אדיש
הלב שואל לאן

כביש סדוק
מכוסה באבק
עם כל הבדידות
הוא מזמן ונחנק

טובל את המכחול
במחשבות שעולות
מקשקש לי ציור
שיש בו הכל

בדידות
רק בלילות שענפים רוקדים לצלילי הלילה
מזיל דמעה והשמיים איתי

נמאס לי לרוץ
בין חלומות
לצנוח אל
פרחי העננים
מנורות הלומות
כתומות כמעט
ואינם דלוקות

נמאס לטפס
על מחוגי הזמן
הם זזים מהר מדי
לוחות שנה צהובים
נזרקים שוב אל מחסן
על גבעת העונות

רעשים לבנים
חנויות בניינים

שהירח יושב בשמיים
מנדנד רגליים
על חולות כוכבים

אכזבה
את שוב בוכה
מזילה כאן דמעה
במבט ילדותי
זה לא את
זה אני

געגוע
בצידי הדרך
כמו תמיד מפוזרים
געגועים שבורים
עם הגשם הראשון
הם צומחים
עם יום קיץ
נעלמים

אנשים אנשים
לרחוק צועדים
תרמילים מלאים
בדמעות עטופות

צלילים ישנים
של שירים מוכרים
מתנגנים להם
בצהריים אדומים

אהבה
רוצה לעמוד בחוץ להירטב
שישטוף יוריד את כל הכאב
כל טיפה תיקח איתה חלק ממך

זכרונות נותרים
אצלי בראשי
משחקים במחבואים
את הינך ופתאום את פה
את לבדך ופתאום את איתו
מחייכת ובוכה
אפורה

האור בקצה המנהרה מתרחק
רץ קדימה לא מנסה להיאבק

חיוך שלך כמעט ומת
בין הצחוק לעצבות
אל האמצע נושק
מחבק חלומות
ישנים שהצהיבו
כמו עלי השלכת

תחושתי
מוטלת על המציאות כמו מליון קשתות
צועקת אהבה עכשיו

סערת רגשות כמו אש מתפרצת
מזכירה שוב בקול שהגיע השלכת
ולנו לא נותר אלא שוב רק ללכת
מסע פנימה דוהרים אל השקט

כמו תמיד מתנגנים צלילים דוהים
את הסיפור ברעש לבן מספרים
על בור שנפער על רגש שבער
על ליטוף אהבה שהיה ונגמר


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה
בדידות

שחור-לבן
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה
המחשבות פורחות.
ואני איתם.




-והואגינה הזאת
היא אני.





צאן מרעיתו
בטיול במוזיאון.


תרומה לבמה





יוצר מס' 41073. בבמה מאז 1/9/04 1:26

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאמיר פדידה היחיד
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה