|
את מכאיבה לי בכול צליל ובכול מילה
את מכאיבה לי בכול חצי מבט
את מכאיבה לי שאני לבד ושאני בחברה
את מכאיבה לי שאני רוצה לברוח ואת מכאיבה לי שאני רוצה אותך
קרוב
|
את הכי יפה שאת לא מבינה שאת כזאת
את כול כך יפה.
שתי עיניך
שפתייך
|
ראשי מלא קנאה ותשוקה
לבי צורח מכאב
אז אם אצלך זה לא ככה
למה את כאן?
|
|
|
פתאום חשבתי על
זה שמי שתכנן את
הבמה אהב צבעים
חמים. או שזה
אדום, או שזה
כתום, או שזה
כתום בהיר.
לא שמעתם על
גוונים קרים?!
פרציפלוכה נזכרת
בערגה בשיעורי
אומנות מכיתה
ד'. |
|
