|
שירי יספרו עליי
עדיף שבי לא לפגוע
כי זה עולה שוב בדם
אם כשהזהרתי
שום אור לך לא נדלק
|
חמה ומחבקת
אין דומה לך
ואין לך אחרת
באזור ד' את שוכנת
|
האוטו שלי הקטן
אותה תמימות ראשונית נטולת אינטרסים
אהבה שאינה תלוייה בדבר
קולות השירים שהתנגנו מן האוטו
|
יתרחק עכשיו זה הזמן לסגת
אמלוך בעתיד המיועד הוא אני
עוד איש אינו יודע זאת
הרי נסיך הוא אני.
|
כמו אז שנסחפתי אל תוך ים סוער
כשמישהו עוד בחוף אמר לי "היזהר"
במבט מזלזל עליו הסתכלתי
ואל תוך הים נכנסתי
|
בעודי לי במי הים הקרירים
מביט לי בשמש מחייך לה חיוך תמים
שמש שקרנית היא הייתה
שבי הסתכלה ואותי חיממה
|
לא הייתי ילד פלא
ולא היה לי אח
ילד תם שקט הייתי
אהוב של אף אחד
|
כמו ספר פתוח בחנות לספרים משומשים , כך הם חיי
פתוחים מן האמצע, אין דבר להסתיר
גם הסוף כבר ידוע ואין בעלים שיש ממי לקחתני.
המחיר הוא זול. ואין מי שחושק בספר זה
|
ובסוף כך תמיד יוצא
שתמיד שבה ארצה
איננה נמצאת שם המחברת
המעצבנת הזאת
|
חזק שכולם אהבו לשנוא בשל כוחו
שכולם ידעו אותו
פיו החד כתער וראשו מורם אל על
ואת ליבו אינו נותן לדעת
|
בלי קול פנימי המבקר את פי
לא מהסס הוא, לתעתע בי
מדוע אינני מסוגל
ליהנות שוב מן הפשוט והקצר?!
|
אישה יפה את
אינך יודעת עד כמה אחרייך עיניים עוקבות
כיהלום המנצנץ, את המחזיר הניצוץ.
המראה הנקי ללא מכחול וצבע
|
שהיה לי היית פה, וקר לי
והרבית אז לחשוב
שחשבתי שטוב
אך למעשה היה מר לי
|
מדוע ממני הלכת?
סימן לא השארת
גם לא געגוע ממך לי נשלח
סליחות שצעקתי
|
|
|
"תתחתני איתי?"
פאוזה.
"פחח..."
"מה מצחיק??"
"סתם, דמיינתי
אותך לרגע
בטוקסידו,
ונראית כמו היפי
מזדקן..."
דיאלוגים בע"מ |
|
