|
זה עוד לא מאוחר
אחרי היום יבוא מחר
ובגלל זה אני שר
|
איזה בחור יפה
איזה בחור יפה
שזוף, שטור שיער
מתנוסס ורם קומתך תמר
יופייך הוא בל יתואר
|
בלעדיך אבלה ירושלים
עיר הנצח, עיר המלכים
|
במפתן הסתיו במפתן הסתיו
נשיר במקהלה כולנו יחדיו
אט, אט נגלה פה רז ועוד רז
ונאהב בנינו בתמימות מיני אז
|
ומעבר לאוקיינוס הפתוח
נמצאת התשובה לאהבה
|
ארץ ברוכה בשלל אוצרותיה אופיר
אבני חן, פז, ספיר, אודם בגוון זוהר בהיר
זהב נחושת וכסף ואבני צור
צהובת החמה סובבת אותה חובקת אור
|
בצידי הדרך
ארץ ישראל הישנה
עדיין נמצאת מעבר לפינה
כן איזה יופי של תמונה
|
דרך המילים זאת היא דרכי
כן, מצאתי את ייעודי
|
אקרוסתיכון
אובדן אפילת אורנים
ברק בוהק בוער
|
ילד תמים עדין ורך
אצלך העולם פשוט כל כך
גלה לי איך אתה מרגיש ועל מה אתה חושב
ואת מי אתה הכי אוהב
|
לחרוז בחרוזים פשוטים
קלים, נעימים ורהוטים
|
השנים מתקדמות בקצב
ועד סוף קצווי העצב
ימשיכו כך לדהור
הן נאורו לאהבת האור
|
באור ובצל
אני לפנייך נופל
מקדש האהבה ממך יתפעל
ידי אלייך חודרת ערפל
|
תשוקותייך, ערגותייך עלומייך
תוגותיך, בכייך, שמחתך
אחריתך, בדלותך, ימייך
|
כלת פרס יפיפייה
אבני תרשיש ופנינים בחצאיתה
זהב מסתלסל לשירים
המהדהדים בין אלפי המזמורים
|
כשחוק השני וכעצבות הארגמן
המיית בני אדם תרחיש פה דומם
שקט, בלאט אין זעקה
בת קול תרחף בלהט השתיקה
|
ירושלים
משוש התבל
מתנוססת את ככתר בלב נצח ישראל
בנבל ובכינור לך מנגנים
שירי קדושה עבורך מזמרים
|
ביתי, ערש המכורה
אלייך נעלה בשלשלת האהבה
ארץ שמחה וישנה
ענווה וביישנית מעבר לפינה
|
עוד מעט כבר סתיו
כבר דולקים להם נרות החצב
מקדים להופיע ראשון הכוכב
ובמרום השמש לו נעצב
|
שביל חבצלות
חבצלות בשביל פורחות יחדיו
ככה לרגע קט של שמש הסתיו
ביחד בשביל בעמק ובגיא
למתק הרחש הפולח משפתיי
|
כה ברוכה לה שקיעת הזהב
הזוהר יוצא לו באושר רב
הרקיע מתמלא באלפי גוונים
בין עצי האקליפטוס יתרפקו רבבות האוהבים
|
הלאה
הלאה נלך הלאה נצעד
יד ביד עם אחד
לעתיד יותר טוב
הוא בפתח הוא קרוב
|
זמר קטן זמר ישן
אל נא תהיה נחבא וביישן
|
ראי דמדומים מוטל על חשקת הליל
|
אל השמשות אלך
לעת גמלוני אהיה כרועץ
קט הייתי לשחקים אפסע
פה אתגבר על חרדת המנוסה
|
פעימת הלב הומה
לחש רחש לא תוריק לקול דממה
אל כל נבואי משעולי היממה
סככה תשליך כחממה
|
את עטו רוחות מי שילוח לשכון
לאור נגוהות כעיני בדולח בתום היום
|
|
|
מאות סלוגנים,
אלפים שלחתי, מה
לא ניסיתי, כל
סוג של הומור,
שנינות שטרם
נראתה כמוה,
סרקזם אכזרי,
נונסנס מוחלט,
הכל! ואף לא אחד
התפרסם.
בסוף החלטתי
לכתוב אימייל
לבועז ולבקש
ממנו שידבר עם
הזה שמאשר. אחרי
שבוע בועז חזר
אלי, ואמר לי
שהזה שמאשר חושב
שיש לי אחלה
סלוגנים, אבל
שאני צריך
להפסיק לכתוב
אותם בשוודית.
צרצר. |
|
