|
 96516489
כבר שנים אני אומר לו...תירגע...בוריס יהיה בסדר
מאפיה זה שטויות, כלא זה שטויות, חובות...שטויות
יהיה בסדר...
אבל לא הוא משתגע שם,
ואני? מה אני אעשה...מה הוא רוצה מהחיים שלי?
נשבע לך...על שטויות הוא בוכה.
ומה? אני חייב לך משהו?
כולכם עם הביקורת שלכם..
|
אחרי שגדי מת,כולם באו להלוויה שלו וכמעט כולם בכו אפילו אבא
שלו...
בהלוויה כולם סיפרו כמה הם אהבו את גדי...
דפנה המחנכת אמרה שהיה תלמיד למופת, חרוץ וראוי להערכה ואפילו
לא הזכירה שהוא לא הופיע לחצי מהשיעורים ובשיעורים שהופיע הוא
ישב בפינה.
|
האישה היחידה שהוא עדיין אהב זאת דניה הכלבה שלו
שנקראה על שם אהובה שהייתו לו...גם על זה הוא מצטער
אבל מה לעשות שכמו אישה היא מתרגלת למשהו ואי אפשר להוציא אותה
מזה..
|
התחושה הזאת הייתה בי...הרגשתי אותה עוברת, בכל גופי, בכל
עצמתי, בי.
היא עטפה אותי, ולא הרפתה...
שמחתי לקבל אותה.
לאט לאט הרגשתי אותה מתעצמת.
והיום אני פה...
|
באותו הרגע עלו בראשי כל הנתונים שקראתי על האחוזים הגבוהים של
המובטלים בעולם,על האחוזים האסטרונומים של חסרי הבית בארצות
הבית, הרגשתי רגשי נחיתות לעומת טוב הלב של הילדה המדהימה הזו
|
הוא אמר "שמע אחי זה פעם בחיים...אל תפספס..."
הטיסה הייתה דווקא נעימה בטח בגלל שישנתי את רובה...אני חושב
שבשביל טיסה ראשונה היא הייתה נעימה ביותר...
כשירדנו חשבתי "וואלה היוסי הזה פעם ראשונה עם רעיון טוב..."
אחרי כמה ימים במקום ...די התרגלתי האמת כבר הת
|
האדם שהיה
נעלם
הולך ונעצר
רץ ונבלם
|
אחר כך את אומרת שאת עייפה וכאלה...אין לך זמן בשבילנו...
דנה: טוב אני מצטערת פעם הבאה אני לא אעזור...
צחי: את לא מבינה? דברים כאלה תמיד מרחי...מרחיקי...מה
לעזאזל?!?!?
|
|
|
שלי! בואי
תדליקי כבר את
הנר חנוכה!
החבר של שלי. |
|
