|
 241853256 Amilia
אמילי של הדכאון קבורה איפשהו בין רשומות ישנות של
דיו שחור. גותי משהו. כמו רבים אחרים אני אמצה הכל
ב"צאו מזה". פשוט. עמוק. נכון.
אני עדיין לא מחייכת, זה עדיין כ"כ מזויף. אבל צוחקת
המון.
אמילי, ילידת 87.
מחייכת יותר, שותקת יותר, כותבת פחות על כ"כ הרבה
יותר.
אני חושבת שזו הפעם הראשונה שההיעלמות שלו היתה כ"כ מהירה,
היית מצפה שבתור שסק שהיה איתי חצי שנה הוא יפתח אי אילו
שורשים, לפחות בשביל קצת יציבות, אבל הוא היה שסק קצת מופרע.
אהב את החופש, אבל את הידיעה שהיום זה פה ומחר- מחר לא ידוע.
|
אישה חזקה, לא מזמן הגיעה לגיל המופלג של 104, אישה גם קצת
מוזרה - סיפרת לי בהתלהבות, מבעד לרחשי טוש המים הקולני איך
היא נהגה במשך 78 השנים האחרונות לשתות כל בוקר כוס גדושה של
קטשופ מהול בוודקה. היא קראה לזה בלאדי מרי, אני קראתי לזה
קטשופ של קפיטריות בבתי..
|
וגיל? באמצע, שם, בהריסות המכונית או בהריסות האוטובוס, או תחת
האנשים האחרים שזעקו בדממה לעזרה, או תחת המחבל שחייך בשתיקת
מוות. אנה לא מבינה.
|
על קיר תהיה תמונה
או בובת וודו
אולי סתם מזכרת קטנה
מבנאדם קטן
שלא שווה המתנה.
|
עגבניות שרי ירקרקות מתגלגלות ברחוב,
ואני שרה לעצמי "איזה יום יפה"
כדור אש בוהק בשמיים, זורח "בוקר טוב"
|
לכן, אם אוהב אתה,
לבקשה כזו לא תסרב,
הרם נשקך והרגני,
אם אתה אוהב.
|
אמרתם מה שאמרתם,
אבל אנשים לא גודעים חיים כך סתם פתאום.
|
באיזו פינה של איזה חדר לא קשור
תשב ילדה עם לב כזה שבור
ושלולית של דמע עכור
ולי לא ממש ברור
מה גורם לבנאדם להיות כל כך סגור
(טיזרים זה לא הצד החזק שלי מסתבר)
|
ויד באוויר איתנה
מונפת בגאון
דרוכה ונכונה.
|
אני רוצה שיהיה לך אכפת, לפחות כמוני.
|
תן עוד שנייה לנשום
חלקיקים של אפר
של מה שהיה עוד שלשום
|
לא תכיר אותי,
אלא רק את קולי העמום
לא תשמע דבר
רק את מנגינת הזמזום
|
מי זאת יפעת, זאת עם המיני?
עזוב אותה! של מי החוטיני.
|
מה קסום שם למעלה,
שכולם כך בוהים?
מביטים להם הלאה,
ורק בוכים.
|
מחפש משהו
שלא באמת נמצא
איך נפלת וביקשת עצה
|
כשאני רואה אותך,
איזה זרם בידיים חונק,
זועק לשחרר,
צועק.
|
למשוך את חוט הזמן לאחור
ולשתוק.
למנוע את מה שלא נועד לצאת לאור
אותו לחנוק.
|
התמונה השחורה, המחוקה של האקס
ההוא, האידיוט שרצה רק סקס
|
|
|
ביסקסואליות היא
דרך להכפיל את
סיכוייך לדייט
בשישי בערב.
הביסקסואל מטעמי
נוחות |
|
