|
מילה מלאה באובדן נורא
מילה של היה ואין
|
כשנגמר לי הזיכרון
הרגשתי אבוד נורא
שלא מצאתי את הסיבה
לא הבנתי מדוע זה קרה
|
הגרון חנוק המילים לא יוצאות
העיניים חצי דומעות הן שותקות
הפנים נמתחים השפתיים צבוטות
לא מכונה לשחרר דמעות
|
ורוד נמתח לאורך
מבט חצוף בוחן כל תנועה
קדימה לעבר המטרה
|
נר בודד דולק
מאיר פינה חשוכה
|
מעוף ציפור רחש כנפיים
עיניים מרוכזות בטרף הרחוק
הצליל נשמע חד כתער
רגליו אוחזות בטרף האבוד
|
פעם הדרך היתה אפלה
לא ראית גם אור בקצה המנהרה
אך היום לאור הדרך החדשה
את רואה פנס בקצה המנהרה
|
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
