|
מילה מלאה באובדן נורא
מילה של היה ואין
|
כשנגמר לי הזיכרון
הרגשתי אבוד נורא
שלא מצאתי את הסיבה
לא הבנתי מדוע זה קרה
|
הגרון חנוק המילים לא יוצאות
העיניים חצי דומעות הן שותקות
הפנים נמתחים השפתיים צבוטות
לא מכונה לשחרר דמעות
|
ורוד נמתח לאורך
מבט חצוף בוחן כל תנועה
קדימה לעבר המטרה
|
נר בודד דולק
מאיר פינה חשוכה
|
מעוף ציפור רחש כנפיים
עיניים מרוכזות בטרף הרחוק
הצליל נשמע חד כתער
רגליו אוחזות בטרף האבוד
|
פעם הדרך היתה אפלה
לא ראית גם אור בקצה המנהרה
אך היום לאור הדרך החדשה
את רואה פנס בקצה המנהרה
|
|
|
השיר הזה מוקדש
לחבר יקר שלי,
שאמנם חב לי את
רוב כספו, אבל
תמיד יהיה עבד
מין נאמן
ומנומס...
קומיצה מהרהר על
הערצתו למייקל
ג'קסון. |
|
